לאכוף את המשקל במהירות וביעילות
טכנולוגית השקילה במהלך הנסיעה,  WIM, כבר מוכרות ופועלות בעולם מזה שנים רבות. מדובר בטכנולוגיה שבה המשאית כלל אינה נדרשת לעצור לצורך שקילה, כאשר כל שבנהג נדרש לעשות הוא לנסוע בנתיב מיוחד, כשתהליך זיהוי המשאית וזיהוי הגרור נעשים בצורה אוטומטית לחלוטין, וכך גם תהליך השקילה עצמו.


הובלת מטען עודף הייתה ונותרה אחת מהבעיות הסבוכות ביותר לאכיפה עבור השוטר או הפקח המקומי . למרות הטכנולוגיות התקדמות שפותחו בעולם בנושא זה, עדיין האכיפה בישראל מבוססת בעיקרה על הצצה למסמכי המשאית שכוללים את רשיון הרכב, שטרי המטען ותעודת השקילה. רק אם השוטר חושד שדבר מה אינו קשורה, אזי הוא מבקש מבעל המשאית להתלוות איליו לתחנה קרובה לביצוע שקילה מאמתת. מדובר בתהליך ארוך, סבוך ויקר, הטומן בחובו בזבוז שעות עבודה יקרות, הן של נהג המשאית והן של השוטר המתלווה לבדיקה.
האכיפה המגמגמת באה לידי ביטוי בתמונה העגומה בשטח. חברות תובלה רבות מנצלות את האכיפה הקלוקלת ומעמיסים את המשאיות והגרורים הרבה מעבר למשקל הכולל המותר, כשהתוצאה היא עומס יתר המשפיע במישרין על בטיחות הנסיעה בכביש. הכוונה היא לעומס יתר המופעל על הצמיגים. עומסים חריגים על מערכת הבלמים, בעיות הקשורות להיגוי, וכן סכנות הנשקפות ליציבות המשאית בתנועה. מעבר לכך, משאית עמוסה בעומס יתר גורמת לפגיעה קשה בתשתית הכביש. המשמעות היא שעומס יתר מחייב תיקונים תכופים של תשתית הכביש, ולהוצאות גבוהות לקופת המדינה. מנגד, אכיפה נוקשה של חוקי עומס היתר, הן ברמת הסרן הבודד והן ברמת המשאית והגרור, תוביל להגדלה משמעותית באורך וטיב חיי הכביש, כשהיא תשפר במקביל את איכות ובטיחות הנסיעה. 
בניגוד לטכנולוגיות אכיפה אחרות, אכיפת השקילה בישראל עדיין מדדה הרחק מהמקובל במדינות המפותחות. כשהאכיפה נעשית בסיוע טכנולוגיות שקילה מתקדמות, בצידם של מרבית הכבישים המרכזיים, לנהגי משאיות פשוט לא משתלם להעמיס משקל עודף של סחורה על פנת ליהנות מפרמיה חודשית למשכורת. כך, לדוגמא, אכיפת משקל קפדנית, כדוגמת זו המבוצעת בנמלים, מצליחה להוריד את תופעת עומס היתר לאפס. הבעיה היא שאכיפה נקודתית זו בשערי הכניסה למדינה היא נקודתית בלבד, ואינה משקפת את המצב בכללותו. 
כזכור, בשנת 2005 בוצעה רפורמה בנושא המשקלות המותרים למשאיות ולגרורים שבמסגרתה 'השילו' המשאיות מספר טונות ממשקלן הכולל המותר. הדיאטה הכפויה, שלא נאכפה בשטח במהלך השנים, לא השפיעה יתר על המידה על הענף, והמשקלות שמועמסים בפועל נותרו על כנם. 
טכנולוגיות מתקדמות לאכיפת המשקל
טכנולוגית השקילה במהלך הנסיעה, Weigh-in-Motion (או בקיצור Systems WIM) כבר מוכרות ופועלות בעולם מזה שנים רבות. מדובר בטכנולוגיה שבה המשאית כלל אינה נדרשת לעצור לצורך שקילה, כאשר כל שבנהג נדרש לעשות הוא לנסוע בנתיב מיוחד, כשתהליך זיהוי המשאית וזיהוי הגרור נעשים בצורה אוטומטית לחלוטין, וכך גם תהליך השקילה עצמו.
השקילה עצמה נעשית באמצעות חיישני משקל פיאז'ו-אלקטרוניים (Piezoelectric Sensor) הטמונים בתשתית הכביש. החיישנים הלוו מעבירים אות חשמלי בהתאם לעומס ולדפורמציה שנוצרת עקב הלחץ שמפעיל הצמיג. מקובל להתקין שני חיישנים כאלה וכן שני לולאות השראתיות (inductive loops) בכל נתיב נסיעה שבו מבוצעת שקילה תוך כדי נסיעה. רמת הדיוק ברמת המשקל הכולל של הרכב היא בטווח של 15% בלבד, וזאת עבור 95% מהמשאיות הנשקלות. במערכות חדשות ומכויילות היטב רמת הדיוק היא גבוהה יותר (כ- 12%). 
טכנולוגיה אחרת היא באמצעות שימוש בלוחות הניתנים לכפיפה (Bending Plate) . כל אחד מהלוחות הללו הוא בגודל של 2 X 0.6 מטר, כאשר יש צמד שלהן בכל מסלול. אל הלוחות הללו מחוברים מדי לחץ (strain gages) המודדים את הלחץ שנוצר בעקבות עומס הצמיג. היתרון של שיטה זו טמון ברמת הדיוק הגבוהה יותר, בשיעור של 10% סטייה מהמשקל הכולל המותר של המשאית, עבור 95% מהמשאיות הנשקלות.
בניגוד למצב בעבר, בשנים האחרונות המחיר של המערכות הללו ירד במידה משמעותית, וכיום הן הפכו להיות כלי יעיל וזול למלחמה בעומס היתר. המערכת הזאת מיועדת לשקול כל סרן וסרן בנפרד וכן את משקלו הכולל. תוכנת המחשב מסוגלת לשקלל את כל הנתונים הללו לידי שקילה מקיפה אחת, בין של המשאית הבודדת, ובין שהיא גוררת אחריה גרור מלא או נתמך. חשוב להדגיש כי בניגוד לתחנות השקילה הנייחות הוותיקות, המערכת הזאת אינה דורשת מנהג המשאית לעצור במהלך השקילה, ובזה גדולתה.
היישום המעשי של המערכת הוא פשוט. נהגי המשאיות נדרשים לנסוע בנתיב נסיעה מסויים עוד בטרם הם מגיעים למערכת השקילה. מנתיב זה, תנועת המשאיות מופנית לרוב למעקף הנמצא בצידי הדרך. במעקף זה המשאיות ממשיכות בנסיעה, כאשר בחלק מהמערכות ניתן אף להמשיך לנסוע במהירות גבוהה, כשבמהלכה מתבצעת השקילה המעשית. במידה ומתגלה עומס יתר, נהג המשאית מתבקש לעצור בצידי הדרך לצורך שקילה בעמדת שקילה נייחת, המותקנת (בחלק מהמקרים) בצמוד לחדר הבקרה הנמצא במתחם . המטרה היא לאמת שלא חל שיבוש בשקילה הקודמת, שבוצעה תוך כדי נסיעה.  על כל התהליך מנצחת מערכת ה- LPR (זיהוי של לוחית הרישוי) שמזהה את המשאיות בכניסה למעקף וממוקמת בצמוד, גם למערכת השקילה הממוחשבת. בדרך זו המערכת שולפת את נתוני המשקל הכולל המותר של המשאית שנשקלה, ומאמתת אותם בהתאם לשקילה המעשית. במידה ונתגלה משקל חורג אזי הקנס בגין חריגת המשקל מגיע ישירות לבעל הרכב. מעבר לכך, השיפורים במערכות התקשורת מאפשרים כיום העברת מידע מקוונת לכל הגורמים הרלבנטיים, החל מניידות השיטור הנמצאות באזור, וכלה בהעברת נתונים לצורכי תכנון, בקרה ומעקב אחרי התנועה בכביש.  
היתרונות של הטכנולוגיה
היתרונות של מערכת ה- WIM הם רבים ומשמעותיים. בראש ובראשונה מדובר על יעילות המערכת שמאפשרת שקילה של משאיות רבות, וזאת כשהם ממשיכות לנסוע במהירות רגילה, המקובלת בכבישים המהירים. המשמעות היא שמבוצעות הרבה יותר שקילות בתקופת זמן קצרה, וזאת בהשוואה לשקילה נייחת שמחייבת את עצירת המשאיות, עיכוב רבתי וכוח אדם רב ויקר בתחנת השקילה.
הבטיחות המשופרת מהווה יתרון משמעותי נוסף. השקילה תוך כדי נסיעה מאפשרת הפחתה ניכרת במספר תחנות השקילה הנייחות, ובעיקר 'הצטברות של משאיות' בנתיבי הנסיעה המוליכות לתחנות הללו. ניסיון העבר הוכיח שהאטת המשאיות בכבישים המהירים, בדרכן לתחנות השקילה, היא מתכון בטוח לתאונות, ומתכון לפקקים שאינם הכרחיים. 
המערכת הממוחשבת מאפשרת איסוף ועיבוד נתונים שיטתי ורציף, ללא מגע יד אדם. מדובר בהליך הזול ויעיל בצורה מהותית מאיסוף מידע בתחנות שקילה נייחות. הנתונים הללו מאפשרים, לדוגמא, איסוף של מדגמי תנועה בכל שעה נתונה, ואפשרות ליישום של תכנון תעבורתי חכם. מערכת ה- WIM אידיאלית גם לבקרה תנועה אמיתית של נסועת המשאיות ומטען. כך, לדוגמא, ברור שמשאיות בעלות משקל עודף נמנעות מלהגיע לתחנות שקילה, אלא שריבוי תחנות האלה בכבישים המהירים המרכזיים לא מותיר לנהג כמעט ברירה אחרת.  
 מעבר לכך, מערכות ה- WIM ניתנות להתקנה בקלות, כשהן מקנות כושר כיסוי גדול בעלות נמוכה. המשמעות היא שניתן להתקין הרבה מערכות כאלה בצידן של הכבישים המהירים המרכזיים, ולהבטיח שהמשאיות תועמסנה כחוק. החיסכון שמושג הודות למניעת הרס התשתיות הוא עצום, ומחזיר את ההשקעה במהירות. זאת, כמובן, מבלי לחשב את העלויות הנגזרות מהפחתת תאונות הדרכים הנגזרות ממשקל היתר.
יתרון נוסף של המערכת טמון באפשרות לבצע שקילה דינמית של הסרן הבודד. המשמעות היא שניתן גם לבקר את חלוקת העומסים של המשאית הבודדת, ולא רק חריגה מהמשקל הכללי המותר. בדרך זו ניתן לגלות חלוקת עומסים מסוכנת (מבחינה בטיחותית), ואשר עלולה לגרום לנזק רב יותר גם לתשתית הכביש.  
לא רק אכיפה
האינטגרציה בין מערכות המידע, המעקב והשקילה מאפשרת כיום להיעזר במידע הרב לצורך תכנון תשתיות. כאשר ידועים מאפייני הרכבים הנוסעים בכביש, כולל פרמטרים נוספים שלהם (כשהדגש הוא על משקל וגובה הרכב), אזי ניתן לבצע תכנון טוב יותר של תשתיות. בדרך זו המידע הוא כלי ראשון בחשיבותו למתכנני הכבישים, וזאת בעת שהם מתכננים הרחבה או פיתוח של תשתיות כבישים. המידע הזה חשוב מאוד גם בעת תכנון גשרים, פיקוח ובקרה על התנועה בהם וכן במחקר בנושא. המידע הרב שנאסף משמש גם כמקור מידע חשוב בעת שמבצעים תכנון תעבורתי אזורי. מעבר לכך, ברמה הפרקטית המידע המקיף מסייע גם למחוקקי התקנות ולמתכנני הכבישים, וזאת בשתי רמות. הרמה הראשונה היא ברמת החקיקה הכללית (תקנות תעבורה וכדומה), והרמה השנייה היא בתחום ההגבלות שיוטלו על הנסיעה בכביש או בגשר הספציפי.
חשוב לציין כי מערכת ה- WIM , ככלי לאיסוף ועיבוד מידע, היא כה חשובה עד שהיא הפכה ליישום החשוב ביותר של המערכת. לתפקיד זה מתווספים עוד שני תפקידים נוספים הקשורים לשימור תשתיות ולשמירה על איכות הסביבה. בפועל, רק 10% ממערכות ה- WIM באירופה משמות כיום לצרכי אכיפה !. השילוב 'האידיאלי' הוא שמערכת השקילה מתמזגת למערכת שמנוהלת בכבישי אגרה, ואשר יעדה הוא גביית אגרה בהתאם לפרמטרים הפיזיים של המשאית. יש בכך הגיון רב, מאחר ומשאית כבדה גורמת להרס הגדול עשרות מונים מזה שיוצר הרכב הפרטי, כך שגובה התשלום בכביש האגרה צריך להיות גבוה משמעותית מזה שבו נושא הרכב הפרטי.
חסרונות שצריך לקחת בחשבון
למערכת ה- WIM  ישנם גם מגרעות אותן יש לקחת בחשבון. רמת הדיוק של השקילה תוך כדי נסיעה (במהירות גבוהה) היא יותר נמוכה מזו של השקילה הסטטית. רשות התקינה הלאומית
האמריקאית דורשת רמת דיוק של 1% -/+ של מאזני השקילה, כשרמת הדיוק בעת הבדיקה חייבת להישמר ברמה של  2% -/+. הבעיה היא שרמת הדיוק הטובה ביותר של מערכות ה- WIM החדשות, המדוייקות והיקרות ביותר נעה סביב 6% -/+, וזאת עבור 95% מהמשאיות שנשקלות. נדרש, לפיכך, להתחשב במגרעות הללו ואף לבצע שקילות אימות במאזניים נייחים לצרכי אכיפה. כמובן שנדרש להתחשב במגבלה זו גם בעת איסוף רוטיני של נתונים.
אם במידע ואיסופו עסקינן, הרי שמערכת ה- WIM אינה מאפשרת איסוף מידע נוסף, כגון סוג הדלק, ארץ רישום, שנת יצור, יעד וכו'. על חלק מהנתונים הללו ניתן להתגבר באמצעות מערכת ה- LPR המזהה את לוחית הרישוי ושואבת מידע משלים ממאגר המידע המקוון של רשות הרישוי. כך, לדוגמא, המידע שנאסף באמצעות מערכות ה- WIM בבריטניה משולב ביחד עם מערכת ה- VASP (Weight and Safety Partnership project) , שמופעל ע"י הרשות הממונה על התפעול והשירות של הכבישים וכלי הרכב בממלכה המאוחדת (VOSA). הייעוד הנוכחי הוא 'לצוד' בבחירה מוקדמת של משאיות החשודות בנשיאת משקל עודף. המערכת תשולב בקרוב עם מאגר מידע הרכב המקוון, תוך סנכרון ביניהם בזמן אמת. ההצלחה הנוכחית, כבר בשלבי הניסוי, צפויה להוליך לשימוש מסיבי במערכות ה- WIM, הן לצורך אכיפה והן לצורך גביית אגרה הפרופורציונלית למטען.
ליישם בארץ הקודש?
הנסיעה בעומס היתר היא תופעה שכיחה בישראל. בדיקות עומס היתר שנעשו ע"י ניידות הבטיחות של משרד התחבורה, מרביתן עוד בטרם הפחתת המשקלות המותרים למשאיות, מעידות שהתופעה קיימת, מסוכנת והרסנית לתשתיות.
בישראל אומנם נעשו בעבר ניסיונות להשתמש במערכות ה- WIM, אולם ללא הצלחה יתרה. הסיבה העיקרית היא לדעתנו היעדר היערכות מוקדמות מספיקה, הן ברמת ההכנה והשימוש בתשתיות לצורך אכיפה ייעודית זו, והן ברמת טכנולוגיית המידע שלא הייתה בשלה דיה. כיום, כשהטכנולוגיה זמינה, ידידותית וזולה לשימוש –  חייבים לאמץ את הטכנולוגיה ולרתום אותה לשימוש הן בכבישים הבינעירוניים המרכזיים והן בכבישים המועדים לתעבורת משאיות עם עומסי יתר.  

 

 

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים