נשים לתובלה כבדה?
שרות רכב ותחבורה 

 


ענף התובלה הוא נחלתם הכמעט- בלעדית של הגברים. הסטיגמות שנוצרו במהלך השנים למקצוע, כמו גם האילוצים שכרוכים במקצוע, כל אלה גרמו לכך שהנשים התרחקו במהלך השנים מהמקצוע 'הגברי'.
כך, לדוגמא, רק כאחוז בודד מתוך 309,100 בעלי רישיונות הנהיגה לרכב כבד בבריטניה הן נשים. בשבדיה המצב טוב יותר, כאשר 4% מבעלי הרישיונות לרכב כבד הן נשים.
הסטטיסטיקה האמריקאית היא מעודדת יותר, למרות השמרנות המיוחסת לה. קרוב ל- 200,000 נשים בחרו בנהיגה המקצועית כקריירה, כאשר מדובר ב- 5% מכלל הנהגים המקצועיים. המודעות הגבוהה לשוויון בתעסוקה היא זו שמאתגרת את הנשים לבחירה במקצוע שנחשב כגברי, כמו גם השכר האטרקטיבי מבחינתן שמשולם לנהגים המקצועיים. המעסיקים, מצידם, חוששים לתביעות שעלולות להגיע על רקע של אפליה בקבלה לעבודה על רקע מינו של הנהג.
כזכור, בשנים 2006 , 2007 ותחילת 2008 היה מחסור של ממש בנהגים מקצועיים במערב אירופה. המשקים היו בצמיחה, והנהגים שמועסקים במקצוע עבדו מסביב לשעון. בבריטניה, לדוגמא, כבר בשנת 2006 דווח על מחסור של 46,000 בנהגי תובלה מקצועיים, כשהמחסור גדל משמעותית בשנת 2007. המחסור הזה מוביל לניצול מירבי של כוח האדם הקיים, כשהוא מאלץ לעיתים לעבור על תקנות שעות הנהיגה והמנוחה, מפאת היעדר כוח אדם מקצועי זמין.
נכון להיום הדחיפות ירדה. ההאטה במשקים במערב אירופה הורידה את נפח התובלה הכבדה, והלחץ למציאת נהגים מקצועיים חדשים פחת. יחד עם זאת, לכל ברור שהתאוששות מחודשת בכלכלות מערב אירופה תגדיל מאוד את הביקוש לשירותי תובלה והמחסור בנהגים מקצועיים יורגש ביתר שאת. בכדי להיערך לכך, נדרש כבר כיום לעודד את רכישת המקצוע, עם התמקדות מיוחדת בפלח השוק של הנהגים הצעירים והנשים. המגבלות הפיזיות שהיו בעבר כמעט נעלמו לחלוטין, וזאת בעת שתפעול ותחזוקת המשאית המודרנית הפכה למשימה שאינה דורשת כוח פיזי רב. הצורך בכוח פיזי רב שנדרש בעבר (לפני 20 ו- 30 שנה) אינו קיים היום, כאשר כל התעשייה ממוקדת מזה שנים רבות בהפחתת המאמץ והעייפות שנדרשת מהנהג.
משימות העמסת המטען ופריקתו גם השתנו מהותית במהלך השנים. הפריקה הידנית נעלמה מהשטח, וכיום כל השינוע הלוגיסטי של החומרים למשאית וממנה נעשה באמצעים ממוכנים שאינם דורשים מאמץ פיזי מהותי. הדבר בולט במיוחד בתחום הובלת הפירות והירקות הטריים שבעבר נעשתה בידיים, וכיום פינתה את מקומה לשינוע ממוכן, נטול עבודה פיזית מפרכת של הנהג. התכנון הלוגיסטי השתפר מאוד, והסטנדרטיזציה שולטת כיום בענף, בכל פלחי השוק של התובלה הכבדה. כך, לדוגמא, הפאלטים האירופאים (במידות סטנדרטיות אחידות) הם אלו ששולטים בשוק, כשהעמסה והפריקה נעשית ע"י מלגזות ומערכות שינוע המותאמים לכך. 


גם ההתאמה של המשאית נעשית לשימושם של נהגים רבים ככל האפשר. בוולוו, לדוגמא, מצהירים שתכנון המשאית מותאם הן עבור נהגים גבוהים והן עבור נשים נמוכות. עד לפני מספר שנים הנשים הנמוכות התקשו להגיע לידית ההילוכים מהמושב הגבוה, אולם לאחר בדיקות ותכנון הנדסת אנוש שונה, הותאמה הקבינה במלואה גם לתפעולם של נהגים בעלי ממדים פיזיים מגוונים.  ריקרד אונל, מנהל חטיבת התכנון בוולו, טוען שכיום המשאית מותאמת במלואה הן לנהגים גבוהים והן לנמוכים. כל האספקטים הללו מובאים כיום לידי ביטוי בתכנון האינטגרטיבי של המשאית, כך שלנהגים השונים יהיה קל לתפעל את המשאית ונוח בקבינה, כך שכמעט ואין צורך בהתאמות ושינויים לאחר מכן.
גם התפעול הפיזי של המשאית הולך ונעשה פשוט. הגיר הידני והחלפות ההילוכים המסיביות שנדרשו בעבר, בליווי לחיצות 'כבדות' על המצמד, הילוכי ביניים וכו', כל אלה נעלמו. הגיר הידני אומנם עדיין קיים בשוק, אלא שיותר ויותר חברות רוכשות כיום משאיות כבדות עם ממסרת אוטומטית. כאן התפעול הוא קל ונוח, כשהמערכת הממוחשבת מבצעת עבור הנהג כמעט את כל העבודה 'המטרידה'. 
האילוצים המשפחתיים אומנם לא השתנו ברבות הימים, אלא שרק 3% מהתובלה הכבדה היא תובלה בין-לאומית ארוכה (במרחקים העולים על 500 ק"מ), ואילו הרוב המכריע הוא תובלה קצרת טווח. מעבר לכך, בבדיקות שנערכו באירופה נמצא כי כשני שליש ממשימות התובלה הם למרחקים קצרים של 50 קילומטר.

עבודה עם סיכון

נהג תובלה מקצועי היה ונותר מקצוע מסוכן, וזאת ללא קשר למינו של הנהג. הנהג נדרש למיומנות מקצועית גבוהה, הוא חשוף לסיכונים הקשורים לעבודתוהכוונה היא בעיקר לנהיגת לילה, עייפות מצטברת, שינה לא איכותית ולא סדירה. פרט לבעיות השינה הנהגים גם סובלים לעיתים קרובות מבעיות רפואיות הקשורות לתזונה לא מסודרת ולרוב תזונה לא בריאה, שמובילים לבעיות במערכת העיכול. בנוסף לכך, הנהג נתון לקשיים פיזיים הנובעים מהישיבה הממושכת על ההגה והיעדר פעילות גופנית, כשהללו גורמים לשכיחות גבוהה של מחלות לב. אם מוסיפים לכך את העישון, הרי שהבעיות הרפואיות מתעצמות שבעתיים. לכל אלה מתווספים 'צרות מקצועיות חיצוניות' כגון פעילות הקשורה להעמסת ופריקת מטענים, התמודדות עם תקלות מכניות ברכב, התמודדות פיזית ונפשית עם הסיכון שהרכב הכבד יהיה מעורב בתאונות דרכים קשה, וכן הנהג צריך להיות לאפשרות שמטענו ייגנב ו/או  לאפשרות שישדד. אם לא די בכל אלה, הרי שגם הקולגות, הלקוחות, הסביבה המשפחתית ואפילו שאר המשתשמשים בכביש מתקשים לקבל את האשה כנהגת מקצועית של רכב כבד. ברור לחלוטין שכל הגורמים הללו יחדיו, ועוד רבים נוספים, מרחיקים את הנשים מהמקצוע התובעני.
Liam Northfield, מארגון נהגי התובלה בברטניה, טוען שנהיגת משאית דורשת מיומנות מקצועית גבוהה והיא יוצרת דרישות רבות, אולם כיום אין סיבה פרקטית שנשים לא תוכלנה להשתלב בצורה מסיבית יותר בענף התובלה המקצועית.

בחטיבת המשאיות של וולוו מנסים אף הם לעודד את הנשים להשתלב בפלח השוק של התובלה הכבדה. החברה מקיימת מאז שנת 1999 אירוע שנתי שמיועד לנשים, ואשר במהלכו הן מתוודעות בצורה בלתי-אמצעית למקצוע התובלה. באירוע ' Women's Day ' שהתקיים השנה בגוטנבורג (שבדיה) השתתפו למעלה ממאה נשים, כשבמהלך האירוע הן זכו לנהוג במשאית, לשמוע הסברים וכן להאזין להרצאות אודות נהיגה מקצועית, הכרת המשאית המודרנית ושינוע של מטענים שונים.
מתברר שגם בענף התובלה מעוניינים בשילובם של נשים רבות יותר במקצוע. רולף וולין, מנהל ההדרכה של חברת הלוגיסטיקה BDX השבדית, מציין שנהגות מקצועיות נוהגות בצורה סביבתית טובה יותר. בחברה זו מועסקות בין 5 ל- 10 נשים, מתוך מצבה של 1,700 נהגים, כאשר בבדיקות נמצא שהנהיגה שלהן פחות אגרסיבית, ולכן היא מאופיינת בצריכת דלק נמוכה יותר. מחקרים מראים שהנשים גם זהירות יותר, כך שהן מעורבות פחות בתאונות דרכים. המשמעות מבחינת חברת התובלה היא חיסכון בעלויות הן בצריכת הדלק, הן בפרקי הזמן שמוקצים לתיקון תאונות, והן בפרמיות הביטוח. מבחינת חברת התובלה מדובר ברווח נקי. מכיוון שכך, חברת התובלה בשיתוף בי"ס מקצועי ללימודי תובלה יוזמים פרויקט להכשרת צעירים, עם התמקדות באוכלוסיית הנשים, למקצועות התובלה המקצועית.
בחברה גילו כי הדרך הטובה ביותר למשוך נשים צעירות למקצוע היא באמצעות התוודעות למקצוע, דרך נשים אחרות שכבר פעילות במקצוע. הבעיה היא שיש כל כך מעט נשים במקצוע, כך שקשה לאתר נשים שתהוונה מודל לחיקוי לצעירות.
בחברת התובלה ' Oegema Transport' ההולנדית שיעור הנשים הוא גבוה יותר. מבין 240 הנהגים, כעשר הן נשים (4%). בחברה טוענים כי בתהליך גיוס כוח האדם נבחרים המועמדים הטובים ביותר לאיוש התפקיד, ללא קשר למינו של הנהג. מנכ"ל החברה, היא, אגב, אשה. הסיבה לשיעור הנשים הגבוה (הכל יחסי, כמובן) היא בשל היותן של הנשים זהירות יותר במשימות התובלה, וגם בחברה זו נמצא שהן צורכות פחות דלק בממוצע, בהשוואה לעמיתיהם, הגברים. המנכ"ל,  Sibbele Oegema, מתוודה שהיא הייתה מעסיקה יותר נשים במשימות התובלה, אלא שמעט מאוד מהן פונות לכיוון הנהיגה המקצועית.

התערבות מכוונת ברמה הכלל- אירופאית

הפדרציה של נהגי התובלה האירופאים, The European Transport Workers' Federation  ETF- , החליטה שעד לשנת 2013 יחוייבו כל חברות התובלה המתייכות לארגון לנקוט בכל האמצעים, הן ברמה הלאומית והן ברמת החברה הבודדת, על מנת לגייס יותר נשים לענף התובלה המקצועי. בריגיטה פאאס, סגנית נשיאת הפדרציה, מנסה לעודד את הרחבת הפעילות גם ברמת השוק האירופאי המשותף.  הכוונה היא שראשי ענף התחבורה באיחוד האירופאי ( EU Transport Commission ) ירחיבו את המאמץ בנושא, וכן יפעילו לחץ לגיוס יותר נשים למקצוע. בפועל, אין כיום מניעה להשתלבות מסיבית יותר של נשים בענף, ורק עמדות וסטיגמות מוטעות מונעות כיום את התהליך. הפעולה צריכה להינקט כבר עכשיו, מאחר והמחסור בנהגים מקצועיים יחזור וביתר שאת, עם ההתאוששות הכלכלית.
המגמה בארה"ב, כמו גם באירופה, היא לשלב יותר ויותר נשים בענף. העבודה הזאת מתאימה לנשים השואפות לחופש, ובוחרות בנהיגה כסגנון חיים. היתרון של הנהיגה המקצועית טמון בגמישות הגדולה יותר בלוח הזמנים, באפשרות לברוח מהרוטינה המשעממת במשרד הסגור, לראות מקומות חדשים ולפגוש באנשים שונים וכו'. יחד עם זאת, לכל אשה שבוחרת במקצוע זה ברור שאורח החיים הפרטי שלה ישתנה, ובפרט בכל הקשור למשפחה ולגידול הילדים. הבחירה צריכה להיות מושכלת, כשהאשה חייבת להיות מוכנה לכל הקשיים שבדרך, תרתי משמע.
הבחירה, כמו כל בחירה, צריכה לנבוע מהעדפות מקצוע אישיות וכבחירה כלכלית. המודעות הציבורית הגוברת לשוויון התעסוקתי חודרת גם לענף התובלה המקצועי, ויש להניח שבמהלך העשור הקרוב נראה גידול משמעותי במספר הנשים המועסקות בענף, אם כי שיעור יוותר נמוך במידה נכרת מזה של הגברים.

בסוף ינואר, יצאו משטוטגרט, גרמניה, שלושה רכבי ה-F cell לסיבוב סביב העולם. המסע נערך על פני ארבע יבשות, בתנאי אקלים קיצוניים ומציין את 125 שנות העשייה והחדשנות של מרצדס ואת הביטחון שיש לחברה בטכנולוגית המימן. ה- F cell מסדרת הB class של מרצדס מאפשר נסיעה נטולת פליטת מזהמים לטווח של 400 ק"מ ופועל בעזרת מערכת המבוססת על תא דלק קטן היוצר תגובה חשמלית בין חמצן למימן ומספק אנרגיה נקייה לנסיעה.
במרצדס מאמינים שההנעה באמצעות תאי דלק תהפוך לצורת ההנעה השכיחה בענף הרכב, וזאת עקב יתרונותיה בתחום הפחתת זיהום האוויר והחיסכון בצריכת האנרגיה. כידוע, בבסיס פעולה של מנוע תאי הדלק נמצאת מערכת המסוגלת לנצל ריאקציה כימים שבין המימן לחמצן, וזאת על מנת ליצור אנרגיה חשמלית נקיה. הבעיה העיקרית היא השימוש הבעייתי במימן בכלי הרכב (תדלוק, אחסנה ושימוש), השאיפה להגדיל את טווח הנסיעה וכן ברצון לפשט ולהוזיל את המערכת היקרה. 
ככלל ,יצרני הרכב אינם מוותרים. לכל ברור שזאת ההנעה שתיושם לקרא סוף העשור הבא, ואף אחד לא מתכוון להיוותר מאחור מול מתחריו.  בימים אלו חשפה ג'נרל מוטורס את את הדור החמישי של מנוע תאי הדלק, וזאת כשהוא מותקן בדגם הקונספט 'Provoq' הנמנה על מותגי קדילאק. ההישג המשמעותי ביותר טמון בחשיפת רכב קונספט שמשלב בין הנעת תאי דלק לבין צברי ליתיום חזקים, כך שבפועל מתקבלת הנעה היברידית שכל רכיביה מפיקים הנעה חשמלית. דגם הקונספט מאפשר נסיעה למרחק של 482 ק"מ בין תדלוק מימן אחד לשנהו. החלוקה היא כדלהלן: 450 ק"מ שמופק מהמימן ולכך מצטרפת אנרגיה חשמלית שטעונה במצברים אשר מאפשרת נסיעה למרחק של 32 ק"מ נוספים. מדובר בהגדלה משמעותית הן של נצילות העבודה והן של טווח הנסיעה שמאפשר המנוע. 
שיפור משמעותי נוסף יושם במימדיה של מערכת ההנעה החשמלית. גודלה של המערכת הממוקמת מתחת למכסה המנוע הופחת למחצית (!), כשהתוצאה היא משקל עצמי נמוך יותר המשולב עם כוח רב של המנוע, ובו בזמן גם יעילות תפעולית טובה יותר. חלק ניכר מהישג זה הושג הודות למעבר לשימוש במתכת קלה וחזקה. 
בדגם ה- 'Provoq' הותקנו שני מיכלי אחסון למימן המזין את מנוע תאי הדלק. מדובר בשני מיכלים חסונים המסוגלים לעמוד בלחץ של 690 באר. כמות המימן המאוחסנת היא 6 ק"ג בלבד.
הספק המנוע מגיע ל- 88 קילו-וואט (120 כ"ס) של אנרגיה חשמלית רציפה, כאשר לכך מתווסף הספק של 60 קילו-וואט שאגור במצברי הליתיום (המסוגל להעביר אנרגיה חשמלית רציפה של 9 קילו-וואט). ההאצה שופרה מאוד, וכעת מושגגת האצה שבין 0 ל- 60 מיילים בשעה (97 קמ"ש) בתוך פרק זמן של 8.5 שניות בלבד. המהירות המקסימלית היא של 160 קמ"ש. יש לציין שהספק המנוע מחולק כך ששני שליש מועברים לגלגלים הקדמיים ושליש מועבר לצמד המנועים המוצמדים להינע הסופי של הגלגלים האחוריים.

סרט מיום נשים בוולוו שבדיה:

      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים