המשאית קוראת לגנב 

 
 פלח השוק של המשאיות היווה מאז ומעולם אטרקציה לגנבים. מדובר ברכב יקר העמוס בכל טוב של סחורה, ממש אידיאלי 'לעבודה'. אם מוסיפים לכך את העובדה שהמשאית נעה לרוב בין יעדים קבועים, ולרוב המטען כמעט ואינו מאובטח, אזי קל להבין מדוע המשאית ומטענה הופכים ליעד אטרקטיבי גם לגנב המזדמן, וזאת גם אם אינו בעל וותק רב ומיומנות 'במקצוע'


יוסי בר-לב


גניבת משאיות ו/או מטענן מסבה נזק כבד לכל הפועלים בענף. על אף שחלק ניכר מהגניבות לא מדווח, הערכה היא שהיקפם מגיע למיליארדי דולר רבים באירופה ובארה"ב, ומדובר באובדן תוצר עצום. משרד החקירות הפדרלי בארה"ב, Federal Bureau of Investigation, העריך כי רק בארה"ב לבדה מגיע היקף גניבות המטענים ממשאיות ל-12 עד 20 מיליארד דולר בשנה.
היקף הגניבות באירופה הוא לא פחות חמור. למעלה מ- 200,000 כלי רכב מסחריים נגנבים באירופה מידי שנה, כשנזקי הגניבות מגיע ל- 8.2 מיליארד יורו בשנה (בשנת 2007). הממצאים המאלפים הללו שהוצגו לפרלמנט האירופאי, ואשר מבוססים על נתוני הגניבות בשנים האחרונות (עד לשנת 2007, כולל), מצביעים על הצורך בשימוש באמצעים חדשים שיפחיתו את היקף הגניבות / החטיפות של המשאיות ותכולתן. מעבר לכך, מנתונים שפרסום איגוד התובלה הבינלאומי, IRU
(International Road Transport Union)  עולה שאחד שאחד מכל 6 נהגי משאיות היה נתון לארוע  של גניבה/חטיפה/תקיפה כלשהי במהלך חמש השנים האחרונות, כאשר 40% מכלל הארועים הללו היו מופנים ישירות כלפי נהג המשאית. למעלה מ- 40% מהארועים התרחשו במקומות חניה המיועדים למנוחת נהגי משאיות.
גם בישראל לא נפקד מקומן של המשאיות ברשימת הגניבות. בשנה שעברה, ב-2008 אומנם נרשמה ירידה בשיעור של 20.23%  בהיקף גניבות הרכב, אולם ברבע הראשון של 2009 המגמה התהפכה. עמית לוזון, מנהל מבצעים בחברת איתוראן, מספר כי חלה עלייה ניכרת בניסיונות גניבת המשאיות בישראל: "המגמה ברורה, וניסיונות גניבת המשאיות בעלייה חדה. יש לנו גם אינדיקציה ברורה שעם המיתון מתרבים גם ניסיונות ההונאה של חברות הביטוח."
לדבריו גם חלה לאחרונה עליה של ניסיונות לביום גניבה בידי מורשה, בניסיון להוציא במרמה כספי ביטוח.
לפי נתוני "אתג"ר", מרבית הגניבות, 31.8%, מתרחשות באזור המרכז ובמקום השני נמצא מחוז תל-אביב עם 24.2%. גניבות הרכב הפרטי מהוות 58.4% מכלל הגניבות, ואילו גניבת המשאיות מהווה 22.6% מכלל הגניבות. שאר הגניבות הן של קטנועים (7.8%), אופנועים (6.7%) והשאר של מוניות, טרקטורים וכלי רכב אחרים.

הסכנה העיקרית: בסופי שבוע

הבעיה העיקרית היא שבימים אלה, כשההאטה בעיצומה, נסיונות הגניבה של משאיות בארה"ב, באירופה ובישראל מתרבים. השפל הכלכלי גורם לכך שרבים יותר מחפשים את הדרך הקלה לרווח מהיר מגניבת המשאית העמוסה בסחורה, וזאת גם תוך נטילת סיכון שיתפסו. בבדיקה שנערכה לאחרונה בארה"ב נמצא שהמטענים שנגנבים ביותר ממשאיות הם מכשירים אלקטרונים ביתיים, מצרכי מזון וביגוד. בבדיקה זו שנמצא שדווקא תקופת סוף השבוע היא המועדת ביותר לפורענות, כשהגנבים מנצלים יותר את תקופת המנוחה השבועית בכדי להשלים את הכנסתם.
מנתונים סטטיסטיים שאספה ועיבדה  Chubb Group(שפועלת מטעמם של חברות הביטוח בארה"ב) עולה שהמקומות החביבים ביותר על הגנבים לגניבת המטענים הם האתרים בהם נהגי המשאיות נוהגים לבצע את הפסקות המנוחה שלהם. מדובר לרוב בתקופת המנוחה מנהיגה המחוייבת ע"פ חוק. למעלה משליש מהגניבות מתבצעים באתרים הללו, וזאת בעת שהמשאית העמוסה בסחורה עושה את דרכה ליעדה. מתברר שאזורי המנוחה, על אף גודלם הפיזי המצומצם מהווים נקודת חולשה, וזאת בשל העובדה שהאזור אינו מגודר ואינו מאובטח. הנהג לרוב גם אינו שומר על קשר עין מהמשאית החונה, עובדה המקלה על מלאכתם של הנהגים.
מניתוח מקרי הגניבות עולה שהגנבים מסתגלים לכל מצב, כאשר הגניבה עצמה אינה מתוכננת לרוב בהתאם ליעד שנבחר מראש. היתרון של חקר מקרי הגניבה יכול לסייע לחברות התובלה לדעת אילו אתרים מועדים לגניבה, מתי מתרחשות מרבית הגניבות, ואיזה סוגי מטענים הם החביבים ביותר על הגנבים. כך, לדוגמא, מנתונים שנאספו ע"י  'International Cargo Security Council'עולה כי 52% מהגניבות בארה"ב מתבצעות בימים שישי - ראשון, ו- %39 מהגניבות מתבצעות בנקודות מנוחה של הנהגים. % 27מהגניבות מתבצעות באתרים שבבעלות ציי הרכב או בשטחים תפעוליים בהם נמצאת המשאית. כרבע מהגניבות מתצעות בפארקי חניה של מסעדות, מוטלים, קניונים, בחניה עירונית וכו'. רק 6% מהגניבות מתבצעות ברציפי ההעמסה או הפריקה המתוכננים. רק ב- 3% מהגניבות ישנה חטיפה של הרכב.
הסחורה המועדפת על הגנבים בארה"ב הם טלביזיות ומכשירי  DVD (כ- %15.1 מהגניבות), מצרכי מזון (%14), נעליים וביגוד (10%), מחשבים ואביזרי מחשב (%8), מתכות (%5) וציוד רפואי (%5). 
בניגוד לדעה המקובלת, ניתן לנסות ולהתמודד עם הגניבות. אחת הדרכים החשובות ביותר היא באמצעות פיקוח גדול יותר על העובדים. בבדיקות רבות נמצא נתח גדל והולך מהגניבות בארץ ובעולם מתבצע בסיועם של עובדי החברה. האחרונים מוסרים במקרה הטוב מידע על המשאית ונהגה, ובמקרה הגרוע הם עצמם שותפים פעילים בתהליך הגניבה. ההנחייה המובילה היא לפקוח שבע עיניים על המתרחש בחברה, הן בצוות התפעולי והן במצבת הנהגים, לברור היטב את השותפים לתובלה במידם וישנם כאלה, וכן לשים לב לפעולתם של מתווכים הקשורים להעברת הסחורה. יש לזכור כי לשותפים יש אחריות לסחורה כל עוד היא נמצאת ברשותם, ולכן הם מקצים משאבים לאבטחה ולביטוח הסחורה, אולם אחריות זו פגה ברגע שהסחורה יוצאת מרשותם.
חשוב מאוד למסד 'תרבות ביטחון' בארגון, כשהמשמעות היא לאמן ולעודד את העובדים לשמירה על בטחון המשאיות והסחורה. האימון הוא הכרחי גם לנהגי המשאיות, ובפרט בכל הקשור למודעות ולמניעת מקרי חטיפה. אחת ההנחיות החשובות ביותר היא לעולם לא להשאיר את המפתחות במתג ההצתה או בקרבתו. בכל הפסקה, ולו הקצרה ביותר יש להוציא את מפתחות המשאית ולהכניסם לכיס. זה אומנם יוצר חוסר ונוחות קלה, ונדרש לכבות את מנוע הדיזל ואת המזגן, אולם זה חוסך הרבה מאוד כסף ועוגמת נפש שקשורים לגניבת המשאית ותכולתה.


גניבת משאיות בשיטת 'המשתמש מורשה'

מעורבות 'משתמש מורשה' הינה שיטת הגניבה שתפסה תאוצה בשנה האחרונה ומאופיינת בעיקר בגניבות רכבי משא אך גם ברכבי יוקרה, רכבים פרטיים ומסחריים בעלי שכירות נמוכה או רכבים שעברו תאונות קשות שבגינן היו ירידות ערך. מדובר בשיטת גניבה שבה הגנב מסתייע בנהג ו/או באחד מאנשי החברה על מנת להכיר את אמצעי המיגון של הרכב הספציפי, כך שהוא יוכל לנטרל אותם בקלות בעת הגניבה, ומבלי להפעילם.
במקרה זה, לאחר שהנהג חודר לרכב (לרוב באמצעות מפתחות משוכפלים) הוא יכול לנטרל את מערכת האיתור באופן יזום ולנסוע ברכב ללא חשש. במילים אחרות: המשמעות היא שהמשתמש הנוסע ברכב הינו לכאורה משתמש חוקי. מתברר כי במקביל לעלייה בתחכום המערכות, גדל המאמץ של הגנבים לפנות לשיטת 'המשתמש המורשה' שמקלה מאוד על הגנבים לפצח את מערכות המיגון. במקביל, קשה מאוד לחברות האיתור להתמודד עם שיטה זו שאינה מזעיקה את מוקד האיתור.
כך, לדוגמא, אשתקד נחשפה בישראל רשת גדולה שעסקה בגניבת משאיות. ראש הארגון דאג ליצור קשר עם המועסקים במוסכים המטפלים במשאיות, כאשר המשאיות הוכנסו לטיפול, העובד דאג לשכפל את המפתחות ולדלות פרטים על מקום מגוריו של הנהג, במקביל שוכפל גם קוד שבב המפתחות. טרם גניבת המשאית, נהגו חברי הכנופיה לבדוק דרכי מילוט ובזמן הגניבה  5-4תצפיתנים בדקו שהשטח נקי, בנוסף רכב ליווי בדק אם בציר התנועה ישנם מחסומים. לעיתים, לאחר גניבת המשאית ניהלו הגנבים עם בעל המשאית משא-ומתן לקבלת המשאית או חלקים ממנה. בחיפוש בביתם של חברי הרשת נתפסו שבלונות לשכפול מפתחות, מפתחות רבים המיועדים למשאיות, חלקי איתורן שפורקו ממשאיות, קודנים, שלטים לפתיחה ונטרול אזעקות, רישיונות רכב וסכומי כסף גדולים, מחשבים למשאיות, מסכי .DVD

דרכי ההתמודדות עם המשתמש המורשה

באיתוראן דיווחו על מערכת חדשה שפותחה בחברה על מנת לנסות ולהתמודד עם התופעה, מערכת המאפשרת קבלת התראה במקרה של מעורבות משתמש מורשה. במקביל הגבירה החברה את מאמצי ההסברה, תוך הצגת דרכים חדשות המאפשרים לאנשי המקצוע בחינה מקצועית יותר לזיהוי מקרי גניבות רכב בהם יש חשד למעורבות משתמש מורשה. ישנם כלים חדשים לבחינת האירועים והבאת המידע הנכון שמאפשר רצף ראיות וזיהוי גניבה על-ידי משתמש מורשה. במקרים אלה ניתן אף לדחות תביעה בגין גניבה. במקביל לכך, החברה השקיעה בגיוס של כוח אדם שמאייש מידי לילה את המחסומים בקו התפר.

לשבש את המעקב

לתכנון שונה של מסלולי הנסיעה יש חשיבות רבה בשיבוש תוכניות הגניבה. גנבי מטען מקצועיים (להבדיל מגנבי מטען מזדמנים) עוקבים במקרים רבים אחרי תנועת המשאיות, כשהם לומדים להכיר את מסלול הנסיעה מנקודת המשלוח לנקודת היעד, שעות הפעילות, סוגי המטענים, ואף את נקודות העצירה והמנוחה הפופולריות של הנהגים. הגנבים עוקבים אחרי המשאית מרגע העמסתה, כאשר 'הצוות המקצועי' ממתין לה בנקודת העצירה, כך שניתן יהיה לבזוז את המטען היקר. הפתרון לכך הוא פשוט: יש לשנות את מסלולי הנסיעה, כך שיקשה על הגנבים להכיר את המשאית, הנהג והמטען, כחומר למנוע נסיעות רוטיניות המקלות מאוד על הגנבים בתכנון שוד המשאית. כמו כן יש לאסור על הנהגים לנוח 'באזורים אדומים', הווה אומר נקודות עצירה שמועדות לפורענות. איסוף מידע סטטיסטי מכל מקורות המידע עשוי מאוד להואיל להפחתת הסיכון הכולל. כדאי גם לדרוש מהנהגים שלא יבצעו עצירות שאינן חיוניות לצרכי עבודה שוטפת. מומלץ לתכנן את המסלול כך שהפסקות המנוחה המחוייבות ע"פ חוק תבוצענה רק בנקודות סגורות, ורצוי מאובטחות. אם בהפסקות עסקינן, הרי שיש להנחות את הנהגים על ישיבה במיקום המאפשר שמירה על קשר עין עם המשאית, כך שניתן יהיה לראות פעילות של גנבים 'המתעסקים' עם הרכב.
השינויים צריכים להתבצע גם ברמת הנהגים והפעילויות, וזאת בכדי להקשות ככל האפשר על תכנון גניבה מוקדם. בכדי לנצח על המלאכה, מומלץ להקים ולנהל ביקורת אבטחה תקופתית שתפקידה יהיה לחשוף ליקויים ולבצע את השינויים המתקשים באבטחת פעילות צי התובלה.

אבטחת נקודות חמות

רצוי להקים פיקוח ואבטחה באתרים בהם פועל צי התובלה. הכוונה היא לנקודות העמסה ופריקה קבועות וכן לאתרים בהם נמצאות המשאיות שלא בשעות העבודה. הכוונה היא לגדר את האזור, להציב שומר ומחסום בנקודת היציאה ולערוך פטרולים לאורך היקף המתחם הסגור. בנקודה זו כדאי גם לנצל את מערכות האבטחה המתקדמות לצורך בידוק ומעקב.
השימוש בכלים הטכנולוגיים עשוי אף הוא לסייע רבות, וזאת באמצעות משבתי מנוע (שאת חלקם אף ניתן להפעיל מרחוק) ומערכות איתור ומעקב. בחלק מהמערכות החדישות ניתן אף להגדיר גדר וירטואלית שמפעילה התרעה במוקד החברה ברגע שהמשאית חוצה גדר בלתי-נראית זו. המשמעות היא שגם אם מערכת האיתור נוטרלה 'באופן חוקי' ע"י הגנב, בכל זאת תופעל התרעה אם המשאית תסטה מהאזור המותר לה לנסיעה.

אבטחות מכניות

מערכות האבטחה הוותיקות המבוססות על נעילה מכנית הוכחו כלא יעילות. אחת המערכות המכניות שדווקא הוכיחו את עצמן היא ה- Air lock security system'    החוסמת את קווי האוויר ממערכת בלמי האוויר. ההמלצה היא לרכוש מערכת אמינה שכזאת שמונעת תנועה של המשאית, אלא רק כאשר הנהג מבטל את פעולת המערכת ומשחרר את מערכת הבלימה. במקביל לכך ההמלצה היא לרכוש מערכת שמספקת אבטחה מוגברת לנהג שנמצא בקבינה, וזאת כנגד חטיפות. בנושא זה יש לציין את הפיתוח האחרון של דאף, שהשיקה את מערכת ה-  'Night lock'. מערכת זו מיועדת לנעילה איכותית של דלתות תא הנהג, וזאת על מנת להפחית את מספרם של מקרי הפריצה והשוד שנתרבו בתקופה האחרונה, ואשר שמרביתם מתבצעים דרך פריצת אזור זה. בדאף טוענים כי המערכת החדשה פותחה לאור בקשות של נהגים לפיתוח של מערכת יעילה יותר שתגן על בטחונם, וזאת כשנהגים רבים נשדדים בעת שהם ישנים בתא הנהג ו/או במקרי שוד שבהם הגנבים משתלטים על המשאית בכדי לגנוב אותה ואת מטענה היקר.
מערכת ה-  'Night lock'היא מערכת מיכנית המבוססת על זרוע פלדה קשיחה המחוברת לקורות תא הנהג. בעת ביצוע הנעילה נשלפים פיני פלדה וננעצים בתוך מסגרת הדלת. חשוב לציין כי המנגנון החדש, הראשון מסוגו בענף, מחזק בעת ביצוע הנעילה את מנגנון הנעילה המקורי שמותקן במפעל.  בדאף מדווחים כי בעת ביצוע הנעילה, אף אחד אינו יכול לפתוח מבחוץ את דלתות הקבינה, וזאת גם אם נעשה שימוש בכלי פריצה ו/או לום מסיביים. לרשות הנהג עומד גם לחצן חירום אדום, כאשר בעת לחיצה עליו משתחררת הנעילה מיידית, ומאפשרת לנהג להימלט מהרכב.
המערכת של דאף מיועדת בשלב זה למשאיות מסדרת ה-  , XF105כאשר ניתן להתקין את המערכת במהירות ובקלות גם במשאיות שכבר נמכרו ללקוחות. במקביל, כל חברת תובלה יכולה להזמין את המשאית החדשה עם מערכת הנעילה, שתגיע עם המשאית החדשה. בדאף מאמינים שבקרוב תותאם המערכת גם לדגמי משאיות נוספים, וזאת לטובת בטחונם של הנהגים והפחתת תופעת גניבת המשאיות.
גם בוולוו החליטו ליזום שינויים לטובת אבטחת הנהגים, וזאת ביחד עם חברת ' Securitas' העוסקת בפעילות בענף זה מזה שנים רבות.  מדובר במיזם משותף לפיתוח של מערכת למניעת גניבות, ואשר מבוססת על מערכת ה- Dynafleet של וולוו לניהול צי רכב ממוחשב. בקונספט הבטחוני החדש, Security Service, וולוו אחראית על החלק הממוחשב שעוקב אחרי תנועת המשאית , ואילו Securitas אמונה על התפעול המעשי של המערכת. בתוך תא הנהג נמצא לחצן מצוקה סודי, כשלחיצה עליו גורמת להפעלת אות מצוקה במוקד השרות של החברה (' Securitas call centre'). המוקד יוצר קשר עם חברת התובלה והן עם מוקדי המשטרה הרלבנטיים. כמובן שהנהג יכול ליצור גם קשר ישיר עם המוקד באמצעות הטלפון הסלולרי. במקביל לכך, בימים אלה מפתח המיזם מערכת שתאפשר לדומם מרחוק את מנוע המשאית וכן מערכת שתמנע ניתוק בין התומך לנתמך.

 

 

שיטה נפוצה לגניבת משאית

בחברת איתוראן יודעים לספר כי גנבי המשאיות מעיינים בלוחות למכירת משאיות הם כאמור מתחזים לרוכשים פוטנציאלים (הם תמיד מגיעים בין 2 ל- 3 אנשים) וקובעים פגישה עם המוכר מעבר לקו הירוק, כאשר המקום המקומות המועדפים עליהם באזור אריאל, מחסום חווראה הסמוך לשכם ומחסום תרכומייה.
המוכר מתפתה וקובע פגישה עם הרוכשים הפוטנציאלים, ובמהלך מו"מ פנים מול פנים מבקשים "הרוכשים הפוטנציאלים" לבצע נסיעת מבחן על המשאית, או רק לשמוע את מנוע המשאית. הרוכש נכנס לתא הנוסעים ומתיישב בכיסא הנהג והמוכר לצידו, ובמהלך דקות קצרות של נסיעה הם מעיפים את בעל המשאית החוצה באיומים, או שהמוכר משתכנע לתת להם נסיעת מבחן קצרה בלעדיו. בשלב זה הרוכשים נוסעים עם המשאית לאחד הכפרים בשטחי הרשות במרחק קצר מנקודת המפגש.
בשבת לפני שבועות אחדים, בשעה 11.30 בבוקר התקבל דיווח במרכז הבקרה של איתוראן על גניבת משאית מסוג "איסוזו סומו" שנגנבה ממחסום חווראה, בדיוק באותה השיטה הנ"ל. מרכז הבקרה של איתוראן איתר את המשאית בכפר עצירה אל-קבליה, הסמוך לשכם. כוח איתוראן צה"לי ומשטרתי נכנסו אל הכפר, תפסו את המשאית, ועצרו את החשוד אשר נתפס 'על חם' בתוך המשאית הגנובה. החשוד זוהה מאוחר יותר ע"י בעל המשאית כאחד "מהרוכשים הפוטנציאלים".


האחריות של חברת האיתור

בתי המשפט בארץ דנו בשנים האחרונות במאות תביעות שעניינן גניבת משאיות ואחריותה של חברת האיתור בגין הגניבה. במרבית הפסיקות נקבע כי המערכת אשר מותקנת במשאית מוגבלת מטבעה במגבלות טכניות שונות, ולכן היא מצמצמת את יכולתה של חברת האיתור למנוע גניבה ולאתר כל רכב, בכל עת.
חברת האיתור מחוייבת לספק שירותי איכון ואיתור ויש לבחון את פעולות החברה בכל מקרה לגופו, במסגרת התחייבויותיה. חברת האיתור נדרשת להוכיח כי היא פעלה בשקידה סבירה, בכפוף למגבלות הטכניות, ואם היא תוכיח זאת - אזי היא תיראה כמי שמילאה אחר התחייבויותיה.
בשורה התחתונה: את פעולות חברת האיתור יש לבחון בכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו.

 

 

 

 

 

 
 

 
 
 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים