להפיק את המקסימום מגובה הגרור

שרות רכב ותחבורה 


לחברות התובלה בארץ אין עדיין מודעות רבה בכל מה שקשור לגובה הגרור. תקנות התעבורה בארץ ובאירופה מאפשרות לבנות גרור או נתמך בגובה של 4 מטר מהקרקע, כשגם גובה המטען מוגבל לגובה זה. חברות התובלה באירופה (בניגוד לעמיתיהן בארץ) למדו שאת הגובה הרם הזה
ניתן לנצל בצורה אופטימלית. הכוונה כאן היא לאפשרות לקבל את נפח העמסה המקסימלי מאותו גרור, להפחתת ההתנגדות האווירודינמית שלו (כלומר להפחתת צריכת הדלק של המשאית), להגברת היציבות, ואף להפחתת משקלו העצמי של הגרור. לגובה הפנימי של הנתמך נודעת חשיבות רבה, במיוחד בכל אותם מקרים שבהם יש הובלה של חומר בעל נפח רב, עם משקל נמוך. במקרים הללו ניתן להפחית את מספר ההובלות, וכך לשפר את אפקטיביות העבודה ולהפחית את העלויות שנלוות אליה. היתרונות הללו באים לידי ביטוי באפשרות להתחרות טוב יותר מול חברות ההובלה האחרות.   
יצרני הגרורים האירופאים דאגו להבליט את חידושים האחרונים בנושא זה במסגרת תערוכת הגרורים שנערכה לאחרונה בליון שבצרפת, כשעיקר הדגש היה על הורדת גובה משטח העמסה של הגרור. דוגמא בולטת לכך ניתן היה לראות בנתמכים הנמוכים שהציגו מספר חברות, ככשגובה משטח העמסה התחתון של הנתמך מגיע ל-90 עד 95 ס"מ בלבד. נתמך זה מצוייד בחישוקים וצמיגים נמוכים, כגון צמיג בפרופיל -19.5 70 / 265 . לנתמך הזה יש גובה פנימי נטו של 302 ס"מ ונפח העמסה של 101 מטר מעוקב !. הדפנות הצידיות והאורכיות עשויות מפחי פלדה מחורצים המאפשרים להוביל סחורה בקומות נפרדות (כגון נשיאת גרור נוסף בקומה השניה), כאשר ניתן לשנות הן את גובה הקומה השניה (כשניתן, כמובן, להסירה כליל) והן את מיקום קורות הרוחב העליונות של הנתמך (מספר הקורות ומיקומן). בצידי הנתמך ובחלקו האחורי מותקן וילון פלסטי, כשגם במקרה זה המטרה היא לאפשר מקסימום הובלת סחורה במינימום משקל. 
לגובה משטח העמסה ישנה חשיבות יתרה בכל מה שקשור לנפח העמסה האפקטיבי. רצפה שגובה 95 ס"מ מהרצפה מאפשרת גובה העמסה של למעלה מ-  3 מטר (כשסנטימטרים ספורים נדרשים לקורות הרוחב העליונות). אם משווים זאת לגובה משטח העמסה שנהוג בישראל שהוא כ- 130- 140 ס"מ (ואף יותר), הרי שנקבל שהנתמכים האירופאיים מאפשרים נפח העמסה של 12 מטרים מעוקבים יותר מ"הנתמכים המקובלים" מתוצרת מקומית. תכנון נבון של גובה הנתמך מתחיל בראש ובראשונה מבחירת צמיגים בעלי פרופיל נמוך. האירופאים, בניגוד לחברות התובלה בארץ, דורשים (וכמובן שגם מקבלים) צמיגים חזקים בעלי פרופיל נמוך, כלומר צמיגים שמשפרים את יציבות הנתמך ומאפשרות להוריד בכמה ס"מ את גובה רצפת ההעמסה. חשוב להזכיר שאכיפת עומס היתר במרבית מדינות מערב אירופה היא אפקטיבית ומרתיעה, ולפיכך כל תכנון הגרור מתבצע הלכה למעשה לפי משקלו הכללי המותר, ולא על פי עומס היתר הגבוה שאותו הוא יצטרך לשאת בפועל. השלב הבא הוא תכנון חכם של השלדה ושל הרצפה כך שהן תהיינה דקות גזרה, אך זאת מבלי להתפשר על החוזק. משימה זאת דורשת בדרך כלל חיזוקים מיוחדים שמאפשרים אומנם להוריד את הגובה, אך במקביל לייקר את העבודה - ולעיתים גם להגדיל את משקלו העצמי של הנתמך.
אם מוסיפים לכל אלו גם מתלי אוויר אזי ניתן להפחית עוד במעט את גובה הגרור, אך היתרון העיקרי שהוא מאפשר נסיעה רכה ונעימה יותר, פחות פגיעה במטען מהטלטולים, וכן ניתן להתאים את גובה הרצפה לגובה נקודת העמסה או הפריקה.
הבעיה העיקרית בארץ היא בעיית האכיפה. התקנות הן ברורות וחד משמעיות, אולם האכיפה בנושא החריגה בגובה איננה מספיקה. התוצאה: משאיות וגרורים יוצאים עם מטען גבוה כשלאחר מכן יש פגיעה קשה (ויקרה לתיקון) בגשרים ומעברים. כמובן שאכיפה קפדנית בנושא זה תאלץ את הלקוחות ואת בוני הגרורים להתאמץ ולהוריד את גובה הרצפה, בהתאם למקובל באירופה. מאמצים אלו גם יפחיתו את כל אותן תאונות הדרכים שקשורות להתהפכות, למטען שהתעופף, ולפגיעה בגשרים. 


 תקנות הגובה בישראל: מה אומר החוק

בתקנה 313 נקבע גובהו המקסימלי של הגרור ושל הנתמך, כשהללו נקבעו בהתאם למשקלו הכללי המותר שנקבע להם.

גרור שמשקלו עד 1,500 ק"ג – 2.50 מטר.
גרור שמשקלו מ- 1,501 עד 3,500 ק"ג – 3.00 מטר.
גרור שמשקלו מ- 3,501 עד 8,000 ק"ג – 3.50 מטר.
גרור שמשקלו מ- 8,000 ומעלה – 4.00 מטר.

בכדי לא ליצור מצב שבו גובה המטען יעלה על גובה הרכב (כשאז מדובר במטען חורג) חוקקה תקנה נוספת (תקנה 85) שבה נקבע כי:
"המטען מסודר באופן שגובהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על:
2.50 מטר ברכב שמשקלו הכללי המותר עד 1,500 ק"ג
3.00 מטר ברכב שמשקלו הכללי המותר מ- 1,501 ק"ג ועד 3,500 ק"ג
3.50 מטר ברכב שמשקלו הכללי המותר מ- 3,501 ק"ג ועד 8,000 ק"ג
4.00 מטר ברכב שמשקלו הכללי המותר עולה על 8,000 ק"ג.

הובלת מטען חורג בגובה

תקנה 85 קובעת בנוסף שניתן להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת  שאינה נתנת לחלוקה או מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה כמפורט להלן:
1. עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות.
2. עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יוביל אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מקצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.      

"גובה המטען" הינו הגובה הנמדד מפני הדרך ועד לנקודה הגבוה ביותר של המטען או של הרכב.

 

 


הרשם עכשיו לניוזלטרים של רכב ותחבורה: 
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים