פסילת רישיון- לא רק על ידי בית משפט

לא רק לבית המשפט סמכות לפסול רישיון נהיגה. הסמכות ניתנה גם לקצין משטרה ולרשות הרישוי, אך חובה עליהם לנמק את החלטתם באופן ברור כדי שהחלטה זו תוכל לעבור את שבט ביקורתו של בית המשפט.


עו"ד שי גלעד*
----------------
*הכותב הינו מומחה בתחום התעבורה והתחבורה



מקובל לחשוב שסמכות פסילת רישיון הנהיגה נתונה לבית משפט בלבד. פקודת התעבורה קובעת כי הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו בנוסף על כל עונש אחר, לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת.
פסילת רישיון הנהיגה הינה אחת מכלי הענישה המצויים בידי בית המשפט, יחד עם כלים אחרים כגון מאסר, קנס, שירות לתועלת הציבור ועוד.
ואולם, ישנם גופים נוספים להם ניתנה הסמכות לפסול רישיונו של אדם, אם לתקופות קצובות ואם אף לצמיתות אם כי השימוש במינוח "פסילה" אינו במקומו ומן הראוי היה להשתמש במינוחים "נטילת רישיון", "ביטול רישיון", או "התליית רישיון" כמונחים ההולמים את סמכויות אותם גופים.

סמכויות הפסילה

כך לקצין משטרה ניתנה הסמכות לפסול רישיונו של נהג שעבר עבירה מרשימת עבירות חמורות המצויות בפקודת התעבורה או בשל עבירה שעבר הנהג , אירעה תאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל, או ניזוק רכוש.
סמכויות קצין המשטרה מוגבלות לתקופות פסילה של שלושים, ששים ותשעים ימים כשאת קביעתו ניתן להעביר תחת שבט ביקורתו של בית המשפט.
כך גם רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי.
אם  רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רישיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רישיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברישיון נהיגה.
סמכות פסילה נוספת שניתנה לרשות הרישוי היא במסגרת שיטת הניקוד לפיה ניתן לפסול רישיונו של אדם לתקופה של שלושה ואף תשעה חודשים ולהתנות את חידושו של הרישיון במבחנים שונים אותם יעבור הנהג בהתאם לקבוע בתקנות תעבורה.
ואולם, סמכויות הפסילה שפורטו לעיל אינן אבסולוטיות וכפופות לכללים ולביקורת של סמכות ערעור העומדת מעל גופים אלה.
פסק דין של בית משפט הפוסל רישיונו של אדם נתון לביקורתה של ערכאת הערעור. לרוב נגזרים ענשי פסילה על ידי בית המשפט לתעבורה שפסק דינו נתון לביקורת בית המשפט המחוזי ולאחריו אף על ידי בית המשפט העליון.
פסילת רישיון על ידי קצין משטרה חייבת להתבסס על הנחת קצין המשטרה כי יוגש כנגד הנהג כתב אישום באותן עבירות בגינן מוסמך הקצין לפסול וכי החלטתו יכול שתונח בפני בית המשפט לבחינתו ולביקורתו.
לכשתוגש בקשה בפני בית המשפט המוסמך לבטל את הפסילה, רשאי הוא לשקול לא רק את הנחתו של הקצין כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג אלא גם אם בהחזרת הרישיון לידיו של הנהג יש משום סכנה לציבור.
גם פסילה על ידי רשות הרישוי נתונה לבחינה וביקורת וכי כדי שביקורת זו תהייה מבוססת, על רשות הרישוי לנמק את החלטתה.
רשות הרישוי רשאית, כאמור, לפסול רישיונו של אדם מחמת כושר נהיגה לקוי כשעניין זה מבוסס בדרך כלל על חוות דעת שניתנה לרשות הרישוי מטעמו של רופא שמינתה רשות הרישוי המכונה בחוק -"הרופא המוסמך".
אותו רופא מוסמך הינו אחד מרשימת רופאים שמצויים מטעמו של משרד הבריאות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים אשר מחווה דעתו של נהג בתחומי רפואה שונים בתחומים רבים כגון בתחום הקרדיולוגי, דיאבטי, פסיכיאטרי, אישיותי ועוד.
ברוב רובם של המקרים, ולמרות שניתן לרשות הרישוי שיקול עת בעניין, תאמץ רשות הרישוי ללא סייג את חוות דעתו של הרופא המוסמך אם זה המליץ על פסילת רישיונו של נהג.
על החלטתה של רשות הרישוי לפסול רישיון בהתבסס על חוות דעת הרופא המוסמך ניתן לערער בפני וועדת ערר שמורכבת משלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

חובת ההנמקה

גם החלטת וועדת הערר, כמו גם החלטת רשות הרישוי לפסול רישיונו של אדם בשל נימוקי מסוכנות , נתונים לביקורת בית המשפט.
ואולם, ברבים מן המקרים, החלטת הפסילה על ידי רשות הרישוי לוקה בחוסר הנמקה כלל ולפיכך במקרים שכאלה, יתערב בית המשפט בהחלטה.
כך ארע לאחרונה בערעור שהוגש על ידי נהג אשר החזיק במשך שנים ברישיונות נהיגה לרכב פרטי, רכב כבד ורכב ציבורי אשר נבדק על ידי הרופא המסמך שפסל את רישיונותיו למעט לרכב פרטי. הנהג ערער לוועדת הערר בהרכב שלושה רופאים אשר החזירה לו את רישיונו לרכב כבד אך סירבה להחזיר לו את רישיונו לרכב ציבורי.
הנהג הגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטה זו אשר התקבל בכך שעניינו הוחזר לוועדת ערר לצורך הנמקת החלטתה.
נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת קבע בפסק דינו כי על החלטת רשות הרישוי, ככל רשות מנהלית, חלים כל כללי המשפט המנהלי, ובכלל זה החובה לנמק החלטותיה. חובתה הסטטוטורית של רשות לנמק החלטותיה מקורה בשתי הוראות חוק שונות הקובעות חובה זו.
אמנם, רשות הרישוי יכולה לנמק את החלטתה לפסול נהג מטעמים רפואיים כשהיא  סומכת החלטתה על המלצה מנומקת של ועדת ערר רפואית או של הרופא המוסמך, ובלבד שהמלצת הוועדה נומקה כראוי.
ההנמקה צריכה שתבהיר את הטעמים העיקריים להחלטה כדי לערכאה השיפוטית יהיו נימוקים אותם ניתן יהיה לבחון. בין הנימוקים על הרופא המוסמך, וועדת הערר או רשות הרישוי לנמק, מדוע יפסל הרישיון, מדוע העדיפה הרשות את חוות דעתו של הרופא המוסמך על פני חוות דעת שהציג הנהג ( אם הציג) , מדוע התירה לו לנהוג בסוג רכב מסוים והעניקה לו רישיון נהיגה בדרגה מסוימת אך סירבה לדרגת רישיון אחרת שהייתה ברישיונו של הנהג , מדוע פסלה את רישיונו אך התירה לו להגיש בקשה חדשה ומדוע קבעה את פרק הזמן להגשת בקשה חדשה כפי שקבעה.
אמנם בית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול הדעת הרפואי של הרופא המוסך או וועדת הערר, אך יתערב בהחלט אם מצא פגמים באופן התנהלותם של אותם גופים שלא על פי אמות המידה של המשפט המנהלי.

---------------------------------------

אין האמור במאמר זה משום חוות דעת ואין להתבסס עליו בשום הליך. בכל עניין פרטני יש לקבל חוות דעת ויעוץ מתאימים.

 


 


 

הרשם עכשיו לניוזלטרים של רכב ותחבורה: 
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים