כן מדרכה? לא מדרכה?
משה נקש*   

לא אחת אנו שומעים על נהגים שחנו על מדרכה ונרשמו להם דו"חות המכאיבים את הכיס. בעיני הנהג הפשוט מדרכה היא השטח המוגבה שנמצא ליד הכביש ושברור שאסור להחנות עליו. הקנס על חנייה על המדרכה עם שני גלגלים הוא 250 ₪ במידה ונשאר רווח של 1.30 מ' למעבר הולכי רגל. במידה ולא נשאר רווח, הקנס הוא 500 ₪. בחנייה עם יותר משני גלגלים הקנס הוא 500 ₪.
למותר לציין שכל עירייה קובעת מדיניות חנייה על המדרכה. מדיניות זו אינה בהכרח ברורה לאורחי העיר. בעיר ת"א לדוגמא, אסורה החניה על המדרכה כל שעות היממה למרות מצוקת החנייה הנוראית בה מצויה העיר רכב שחונה על מדרכה יכול גם להיגרר. לעומת זאת הערים חולון ובת-ים מתירות חנייה על המדרכה מהשעה 19.00 בערב ועד השעה 9.00 בבוקר.
לפיכך נהג שמתארח בעיר צפוי למצוא "חור" בכיס רק בשל אי הידיעה על מדיניות העירייה. אבל, האם המדרכה היא באמת מדרכה...?
הגדרת מדרכה בחוק:
"מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;
לפיכך הפתעה, מדרכה לא חייבת להיות חלק מוגבה כמו שחשבנו, אלא כל שטח בצד הכביש. כל שטח? ומה למשל יחול על כביש הערבה?כל החולות שליד הכביש אסורים בחנייה?
בית המשפט מוצא עצמו מתפתל בעסקו בנקודה לא בהירה זו. השופט שרעבי אימץ פרשנות קודמת של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן, לגבי הגדרת "שולי הכביש" שבתקנות התעבורה, וציין את הדוגמא שהביא על "כביש הערבה", שמשני צידיו חולות ומדבר, ומכך ברור כי אין שולי כביש הערבה יכולים להוות "מדרכה". מכאן שאמר בית המשפט את דברו – לא כל שטח ליד הכביש יחשב למדרכה. ויש אי הסכמה בין הוראת החוק לבין הבנת בית המשפט.
הבעיה האמיתית נעוצה דווקא בהמשך המשפט – "ומיועד להולכי רגל".מה בעצם קובע מה מיועד ומה לא מיועד? הרי לא כתוב שלט על שטחים שנמצאים ליד הכביש אם הם מיועדים או אינם מיועדים להולכי רגל.
פרשנות מילולית למילה מדרכה ברמה בסיסית אפשר למצוא בוויקיפדיה:
מדרכה היא מסלול המשמש לתנועת הולכי רגל בצד הכביש. מדרכה עשוי בדרך כלל מאספלט, מבטון, ממרצפות או מלבנים. עד סוף המאה ה-19 היו נפוצות גם מדרכות עשויות עץ. המדרכה גבוהה במעט (ב-15 ס"מ לערך) מהכביש שלצדה, כדי ליצור הבחנה ברורה בין המדרכה לכביש. בסמוך למעברי חציה נהוג לבטל הגבהה זו באמצעות מדרון, כדי לאפשר ירידה ועלייה נוחות לעגלות תינוק וכיסאות גלגלים.
במילון אבן-שושן מתואר המונח מדרכה כ"שביל סלול או מרוצף בצד הכביש, דרך או גשר למעבר הולכי רגל".
זוהי כמובן פרשנות מילולית פשוטה שאינה עולה בקנה אחד עם הגדרת "מדרכה" בדיני התעבורה.
המחוקק לא קבע שמדרכה הוא שטח צריך להיות סלול או כבוש ולא קבע את רוחבו או את צורתו .לו הגדיר המחוקק בצורה מדויקת מה היא מדרכה, היה ברור לנו יותר לזהות את המקומות הנחשבים למדרכה. ניסוח מהסוג הקיים היום מייצר ערפול שממלכד את הנהג, גורם למירמור, גורם לנזקים כספיים ניכרים מכביד על בתי המשפט מפרנס את העיריות ולא מוסיף לאהבה שבין האזרח לרשות. מכאן גם ברור שאין לעירייה עניין בהבהרת הנושא ותיקון חוקי העזר העירוניים.
ומה בדבר רוחב המדרכה?האם מדרכה ברוחב 100 מ' דינה כדין מדרכה ברוחב 3 מ'? האם נגרמת הפרעה להולכי הרגל במדרכה רחבה?
נהגים רבים זעמו על רישום דו"ח,לא מסכימים שחנו על שטח שנחשב "מדרכה" ומבקשים את עזרת בית המשפט. מכאן נדרש בית המשפט לסוגיה האם באמת כל השטחים ליד הכבישים הם "מדרכה" ואסור להחנות עליהם?
השופטת יהודית שיצר החוותה דעתה בנושא:
בנסיבות אלה, ולו רק משום שנוצר, לטעמי, ספק סביר, אצל אזרח מצוי, שאינו מסוגל לעסוק בפרשנות מורכבת של חוק בסיטואציות יומיומיות פשוטות, ואינו יכול ואינו צריך להיעזר בעורך דין צמוד כדי לשמור על נורמות יומיומיות פשוטות,  מן הראוי שהרשות תציב תמרור כדי להזהיר ולמנוע ספקות וריבוי התדיינויות מיותר. תכלית החוק היא, בסופו של דבר, רווחת הציבור ובטחונו, ואין לגזור על הציבור גזרות שאינן ברורות דיין. אשר על כן, בשל הספק שנותר בהעדר ראיות חד-משמעיות לכאן או לכאן, אני מקבלת את הערעור ומזכה את המערער מחמת הספק. לפיכך אמר בית המשפט:אם רוצה העירייה להשאיר את הניסוחים הלא ברורים כמו שהם, תואיל העירייה ותשלט את המקומות כדי להזהיר ולמנוע ספקות.
כמו שתנאי הנהיגה משתנים כך גם תנאי החנייה. קיים קושי רב היום במציאת מקום חנייה בערים  בשעות הערב וזאת בשל ריבוי כלי הרכב. כל שנה עולות כ- 200.000 מכוניות אל הכביש.המספר הזה אינו מפוזר בין אילת למטולה אלא מתרכז בערים. לפיכך המדיניות שהייתה קיימת לפני שנים אינה מתאימה לימינו וצריך שיערכו בה שינויים.
נפנה, כהרגלנו למחוקק:
מחוקק יקר,
• שנה בדחיפות את הגדרת המדרכה כדי שהנהג הממוצע יבין מתי מותר ומתי אסור לו לעמוד על שטח ליד הכביש.
• גלה הבנה למצוקת החנייה ואפשר חנייה על המדרכות בערים בשעות הלילה.