מסקירה כלכלית שערכה חברת היעוץ והניהול של BDO – זיו האפט על הכנסות המדינה הן מרכישת רכבים חדשים והן מההוצאות השוטפות על שימוש ואחזקת כלי רכב, עולה כי ברכישת רכב חדש (מקבוצת רכבים יפאניים מקבוצת שווי שימוש 3 ) שיעור המס מגיע      לכ- 52.3% כלומר שלמעלה מ- 60,000 שקל מתוך מחיר הרכב לאחר הרפורמה  מתגלגלים לקופת המדינה מדובר בעליה של כ-3,700 ₪ לכל רכב בהשוואה לשיעור המס לפני רפורמת המיסוי הירוק. המיסוי הגבוה בישראל גורם לכך שבישראל מחיר מכונית חדשה הוא מבין הגבוהים בעולם .
רו"ח שחר זיו, שותף בכיר בחברת הייעוץ והניהול של BDO  - זיו האפט מציין כי מדיניות מיסוי הרכב הגבוהה בישראל היא אחד הגורמים העיקריים לכך שבישראל מספר כלי הרכב ל- 1000 נפש נמוך באופן ניכר ממדינות המערב . העלאת מחירי הרכב החדשים תגרום לכך ששיעור הרכבים הישנים על הכביש יגדל ; רכבים ישנים הם אילו המגבירים את רמת זיהום האויר בהשוואה לרכבים חדשים, רו"ח זיו מציין כי יש לפעול להקטנת הגיל של כלי הרכב הישנים על כבישי ישראל ובכך להפחית את הזיהום שהם יוצרים ולהגביר את הבטיחות הבאה לידי ביטוי בשימוש בדגמים חדשים. ניתן לעשות זאת לדבריו על ידי חובת גריטת רכבים ישנים. "בהעדר פיתוח פתרונות תחבורה ציבוריים הולמים, אין לציבור אפשרות להימנע מתשלומי המס הגבוהים על רכבים ועל כן יש לפעול במהירות להשקעה בתשתיות על מנת לאפשר פתרונות תחבורתיים אלטרנטיביים בייחוד בתחום המסילתי ופתרונות הסעה אחרת. אני קורא לפעול לייחוד הגידול בהכנסות ממיסוי הרכבים להשקעה בתשתיות התחבורתיות".
בסקירה חושבו מרכיבי המיסוי השונים שנכללים במחיר לצרכן של כלי רכב ממוצע וכן את מרכיבי המיסוי מתוך ההוצאה השוטפת הממוצעת של אחזקת כלי רכב.
מהסקירה עולה כי מס הרכישה לאחר הרפורמה יהווה 34% מהמחיר שמשלם הצרכן עבור מכונית יפאנית מקבוצת שווי שימוש 3. בהשוואה למצב לפני הרפורמה, סכום מס הקניה יעלה מכ-37.2 אלף ש"ח לכ-40.1 אלף ש"ח: תוספת של כ-2,900 ש"ח לעלות הרכב. בנוסף, כיוון שהמע"מ מחושב על בסיס סך מרכיבי העלות של כלי הרכב, המחיר הכולל לצרכן יעלה בכ-3,700 ש"ח. כך, לאחר הרפורמה, צפוי מחיר הדגם לדוגמא לעלות מ-114 אלף ש"ח ל-117.7 אלף ש"ח. המרכיב השני הינו המע"מ, בשיעור של 15.5% ביחס למחיר לפני מע"מ או 13.4% ביחס למחיר הרכב לצרכן כולל מע"מ לאחר המיסוי ירוק.
ההכנסות למכס לרכב חושבו לפי שיעור מכס של 7% מהעלות המוטל על יבוא רכבים יפאנים.  כמו כן המדינה נהנית ממיסוי ענף הרכב גם באופן עקיף באמצעות מיסוי היבואנים. לפי החישוב לקופת המדינה זורמים הכנסות מכך בשיעור של 1.8% ממחיר הרכב לצרכן. מרכיב רווחי היבואן נטו ממס הוא בשיעור של כ-5.5% מהמחיר לצרכן.   לפיכך, מתוך המחיר הכולל שישלם הצרכן על רכב חדש כ-52.3% יגיעו לקופת המדינה, עליה של 3.7 אלף ש"ח (כ-1% ממחיר כלי הרכב לצרכן), בהשוואה למצב לפני הרפורמה.
  

המדינה גוזרת קופון נאה גם על הטיפולים השוטפים

באשר לאחזקה שוטפת של כלי רכב הבחינה שבוצעה היא למכונית ממוצעת בת 3 שנים הנוסעת 17,000 ק"מ בשנה. האחזקה השוטפת כוללת את ההוצאות השוטפות הבאות: אגרת רשיון, אגרת רישוי, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, תיקונים וחלפים ודלק. לא נכללו הוצאות שאינן תזרימיות כמו פחת על הרכב ולא כללנו את הוצאות המימון.
סה"כ ההוצאות לרכב בשנה בממוצע הסתכמו בכ-20,962 ₪. הוצאת אגרת רשיון הינה הוצאה של 370 שקלים אחת ל-10 שנים ולכן ההנחה היא ש- 37 שקלים לשנה אשר מגיעים במלואם לקופת המדינה. הוצאת אגרת רישוי (רשיון רכב) הינה 1,300 שקלים בממוצע וגם היא מס ישיר שמגיע לקופת המדינה ובדומה גם ביטוח החובה לרכב המסתכם בכ- 1,625 ₪ ומשולם גם הוא למדינה. ביטוח מקיף ממוצע עולה כ-3,000 ₪ ומתוכו מגיעים לקופת המדינה 75 ₪ דרך מיסוי חברות הביטוח[1]. באשר לתיקונים וחלפים המס מגיע לידי המדינה בשני אופנים: ראשית דרך מיסוי ישיר על חלפים הכולל מס קניה ומכס. בוצע חישוב של הכנסות המדינה מחלקי חילוף לרכב ע"י חלוקה של הכנסות המדינה במספר הרכבים של הכביש בישראל. שנית המדינה ממסה את בעלי המוסכים במס חברות (ההנחה היא כי שיעור הרווח התפעולי הממוצע בענף המוסכים הינו 17.5%). הסכום שמגיע לקופת המדינה מתיקונים וחלפים לרכב מסתכם בכ- 400 שקלים. באשר להוצאות הדלק ההנחה היא שההוצאות לרכב בממוצע בשנה הן 9,000 ₪ והכנסות המדינה ממיסוי הדלק הן 3,954 ₪ בממוצע לרכב. 
ניתן לראות כי העלות נטו לשנה לרכב מסתכמת בכ- 64.7% (13,567 ₪). לפיכך, 35% מהעלויות האחזקה השנתיות לרכב מגיעות לקופת המדינה.