קצין הבטיחות: משרתם של שני אדונים
קצין הבטיחות הוא מקצוע פרובלמאטי, הנתון בלחץ כפול; מחד, נאמנות לתפקידו כשומר הסף, מאידך, נאמנותו לחברה המעסיקה אותו, המהווה מקור פרנסתו. וכך קציני הבטיחות נאלצים להתפתל בין המחויבות הנוגדות: בין רצונם המוסרי לבין כורח המציאות.  'רכב ותחבורה' מעלה את השאלה - האם אפשר בכלל לסמוך על קצין הבטיחות?


עֻזי בירמן

 


בתחילת ינואר מלאו כל כלי התקשורת בסיפור על רב חרדי מאלעד, ששלח קבוצת ערבים לגנוב ספרי תורה מבתי כנסת. הרב שילם לגנבים עשרות שקלים עבור כל ספר תורה, ולאחר ששיפץ וניקה אותם מעט מכר כל ספר באלפים רבים של שקלים.
מדוע זכה הסיפור להבלטה גדולה כל כך? מדוע כל אמצעי התקשורת פרסמו אותו במקום בולט?
התשובה פשוטה. מעבר לצד הנפשע  של הסיפור (פריצה, גנבה, ניצול אנשים חלשים והכשלתם של תמימים) נפגענו כולנו. במשך מאות שנים היה רב הקהילה הדמות הסמכותית המובילה שעל פיה יישק דבר. הרב היה הדבק המלכד, ובמקרה שלפנינו הוא התמוסס ונעלם, פה נשבר משהו. כך הדבר גם עם נשיא מדינה, שאנס. כך גם עם שרים שחמדו ממונם של אחרים, ולצערי כך הדבר עשוי לקרות לקציני בטיחות שמקצועם ושליחותם אף היא בגדר משרת אמון.
קצין בטיחות בתעבורה הינו, למעשה, משרתם של שני אדונים. בראש ובראשונה הוא מחויב לעשות את המרב כדי להגן על האינטרסים של כלל הציבור, כלל האזרחים, כי המדינה שלנו נתנה בידיו סמכות וכלים להגן עלינו מפני תאונות דרכים שסיבתם נהגים בלתי מקצועיים ורשלנים, או מחמת כשל טכני ברכב, מכאן, שאנחנו –  האדון הראשון. מהצד האחר, האדון השני שלו חייב קצין הבטיחות, שכיר או עצמאי, חוב גדול כמי מי שנותן לו את ההזדמנות להתפרנס ולחיות בכבוד - כלומר, בעל המשאית השוכר את שירותיו, או מנכ"ל החברה, שמעסיק אותו בשכר.
האם זה בכלל אפשרי לבצע את התפקיד הלולייני הזה בשלמותו כדי שכולם יהיו מרוצים?
כנראה שבינתיים – לא. לכן, כאן מתחילים המשיבים להתפתל.

--------------
מעלימים עין
---------------
ג'קי לוי, מנהל בחמש השנים האחרונות את גף קציני הבטיחות במשרד התחבורה.

מר לוי, האם ידועים מקרים שבהם קציני בטיחות שחששו לפרנסתם "העלימו עין" וזה נגמר לא טוב? האם, ידוע לך שקציני הבטיחות חוששים לפרנסתם ולכן עבודתם מחייבת פשרות?

בנושא של קציני בטיחות מפעליים לשמחתי יש היום פחות בעיות עם המעבידים, מכיוון שהם ראו ולמדו שגם למנהלים יש אחריות אישית ויש גם עונשים כבדים למי שלא הפנים את זאת.
הנה דוגמה: כשקרו התאונות, האסונות במחלפי הכביש עם פסי הרכבת, ונהרגו אנשים, הועמד מנכ"ל רכבת ישראל לדין. זה היה שיעור מאלף למנהלי ולמקבלי החלטות אחרים.
כאשר המפקחים מתריעים על ליקויים בחברה, כגון: שעות העסקה מרובות של נהגים או כאשר נאסרים לשימוש כלי הרכב של החברה על ידי ניידות הבטיחות אני מזמן את מנכ"ל החברה ואת קצין הבטיחות שלה על מנת להזהירם לפני נקיטת אמצעים. בדרך כלל, בביקורת הבאה שאני עושה אני בודק את דסקיות הטכוגרף אם אכן הופחתו שעות העבודה של הנהגים.

אפשר לרמות בטכוגרף?
בוודאי הנה דוגמה: נהג יצא בבוקר לנסיעה לאילת, 6 שעות נהיגה. הוא רושם זאת בטכוגרף. מגיע לאילת. באילת הוא מעלים את הדיסקה ושם חדשה במקומה, כאשר תופסים אותו בדרך הוא מראה לשוטר שרק עכשיו התחיל את המשמרת כאשר בפועל כבר כמעט סיים יום עבודה. על פי התקנה מחויב הנהג להחזיק את הדיסקה האחרונה של היום הקודם כדי שאפשר יהיה לראות רצף.
לצערי שוטרי התנועה אינם מקפידים לבדוק את מד-האוץ, שבבדיקה הכי פשוטה אפשר לראות שאין רצף בקילומטרים ופתאום חסרים 700 ק"מ, וזה מקרה שהיה שאני בדקתי באופן אישי ובסופו של התהליך זה הסתיים בתאונה ובכתבי אישום.
מקרה נוסף שהיה. בבירור שהתקיים במשרדי על העסקת נהגים מעבר לשעות הנהיגה המורשות, תקנה 168, מנכ"ל חברה סירב בתוקף לשנות את סידור העבודה של הנהגים וטען שבמידה והוא צריך לפעול על פי התקנה אין לחברה שלו זכות קיום, והוא יפשוט את הרגל או לפני כן, יסגור את החברה...  במקרה זה העברתי את כל דסקות הטכוגרף למשטרת ישראל, לאגף התנועה שאיתם אני עובד בשיתוף פעולה מלא, וכעבור שבועיים נודע לי ששוטרי אגף התנועה פשטו על המשרד בשעת בוקר מוקדמת מאוד, תפסו מסמכים והגישו כתבי אישום כנגד בעל החברה.

מתי זה קרה?
לפני כחצי שנה.

מה קרה לקצין הבטיחות?
קצין הבטיחות תוחקר ומכיוון שהוא דיווח בכתב למנכ"ל על הכשלים. לא נשלל רישיונו ולא הוגש נגדו כתב אישום.


----------------
בגלל התחרות
----------------

ישראל טיקוצקי הוא קצין בטיחות בכיר, בעלים של משרד עצמאי ויו"ר ארגון בעלי המשרדים העצמאים שליד לשכות המסחר.

מר טיקוצקי, האם  ידוע לך על מקרים שקציני בטיחות עצמאיים, שהיו לחוצים לפרנסתם, הורידו מחירים כדי לשפר את ההכנסות שלהם?
כן, הרבה. הנה דוגמה שקרתה לי; פנתה אלי עירייה בבקשה להצעת מחיר לפיקוח על מעט מאוד כלי רכב, אבל בעיקר על האוטובוסים והמיניבוסים שמסיעים ילדים לגנים ולבתי הספר. הגשתי הצעת מחיר להעסקת קצין בטיחות בעל רישיון נהיגה מתאים, ופרטתי את כלל המטלות שמחייבות את קצין הבטיחות. כמובן שלא זכיתי במכרז.

ואז מה קרה?
לאחר זמן נודע לי שקצין בטיחות אחר לקח את המכרז בעלות של פחות ממחצית המחיר שאני ביקשתי.

אפשר להבין שהתאכזבת, אבל למה זה מקומם אותך?
שאלתי אותו (את המתחרה שזכה במכרז - ע.ב.), איך אתה תבצע  את הפיקוח כשמדובר בחיים של ילדים כל כך רבים. תשובתו הייתה - בעירייה לא שמים לב אם אני בא או לא בא...

האם שלל המטלות המוטלות על קצין הבטיחות מאפשרות יחס כזה של 1 ל-2?
ברור שזה אפשרי.

איך?
כאשר קצין בטיחות אינו ממלא את כל תפקידו על פי כללי הבטיחות שנקבעו, כלומר מקדיש פחות תשומת לב ובפועל פחות שעות עבודה לצורך בקרה ולתדרוך.

---------------------------
מי מפקח על המפקח?
--------------------------


ישראל טיקוצקי  - האם יש עליכם פיקוח? האם מישהו בודק את הבודק?
שאלה מצוינת. במשרד התחבורה קיימים 3 מפקחים בלבד והם אלו שצריכים גם לבדוק את עבודתם של כל קציני הבטיחות בישראל, הארגוניים והעצמאיים, וגם לערוך הדרכה בשטח בפועל לכל קצין בטיחות חדש שמתחיל את עבודתו. בפועל הם לא מסוגלים לעמוד במטלה הזאת, וזה בא לידי ביטוי בכך שאין כמעט ביקורת. לדוגמה, בחברות גדולות להסעה שביקורת צריכת להיערך אצלם באופן תכוף לפחות פעמיים בשנה, וכנ"ל לגבי חברות תובלה גדולות, וכנ"ל במאות חברות היי טק שאצלן מדובר בעשרות אלפי רכבים הנעים בכביש ללא פיקוח הדוק.

ג'קי לוי - האם זה נכון? כמה מפקחים עומדים לרשותך?
לצערי, אני אומר, רק  3 מפקחים, וכתוצאה מכך אין באפשרותי להגיע לכל מפעל לפחות פעם בשנתיים, או בשנה כפי שהייתי רוצה.

אז כמה מפקחים היית רוצה שיהיו לך?
יש כוונה לקלוט בשנה הבאה, ב-2011 עוד 4 קציני בטיחות על ידי חברה חיצונית שתסייע לנו בהדרכות לקציני בטיחות. מכיוון שהחוק אוסר על קצין בטיחות שאינו מועסק על-ידי המדינה לעסוק בפיקוח. המדריכים שלי עושים בפעולה הדרכת 2600 קציני בטיחות במפעלים השונים או פיקוח על מפעלים וארגונים.
בפועל אין בישראל פיקוח על קציני הבטיחות ויותר מזה כאשר באנו, חברי הנהלת הארגון - למנהל גף קציני בטיחות ג'קי לוי, ולעוזי יצחקי סמנכ"ל תנועה בכיר, ולגאלם חמאדה מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה - והצענו להם שככל שהדבר נוגע לנו לקציני הבטיחות העצמאיים בעלי המשרדים והקצינים העובדים עימם, שאנו נהיה חלק מהפיקוח על קציני הבטיחות.

ומה הייתה תשובתם?
שלילה מוחלטת. הם לא מוכנים לשמוע על שום שינוי באופן הפיקוח למרות שברור להם שאין כרגע פיקוח ראוי. 
שנים הייתי קצין הבטיחות של חברת דן, אינני זוכר ביקורת שבאה יותר מפעם בשנתיים לעיתים שלוש שנים במקום פעמיים בשנה לפחות. וזה לא בסדר.

ג'קי לוי -  לפי חישוב שעשינו יוצא שרק פעם בחמש שנים מגיע מפקח לביקור במפעל...
אתה צודק יש כאלה שגם 7 שנים לא ביקרתי אצלם אין לנו מספיק כוח אדם. חומרת הנושא בולטת במיוחד לגבי משרדים עצמאיים.

תסביר.
הגענו לכמויות של אלפי כלי רכב במשרדים עצמאיים כאשר בפועל אין לי שליטה על מי עושה מה ולדוגמה: כאשר הבאתי לבירור קצין בטיחות על כך שחתם על רישיון מוביל ללא מבחן רישוי טסט, הוא התנצל בפני ואמר 'זה יכול להיות עקב הלחץ המופעל עלי' לשאלתי. מה הלחץ שעליו הוא מדבר?
ענה 'אני אחראי על 350 כלי רכב' פניתי אל מנהל המשרד ולשאלתי האם זה ייתכן? תשובתו הייתה 'זה יכול להיות'.

ממה זה נובע?
המסקנה, לדעתי, שאחדים מקציני הבטיחות שרשומים במשרד כלל אינם פעילים.

כלומר?
אני מניח שיש קציני בטיחות גמלאים שרק רשומים במשרד ומקבלים סכום סמלי כלשהו שאינם פעילים ואת עבודתם עושה קצין אחר.

-------------------
המצאה ישראלית
-------------------

על קצין בטיחות בתעבורה, אפשר לומר שהוא מקצוע מומצא, מעין המצאה ישראלית חדשה יחסית, ג'קי לוי מסביר: "בשנת 1999, עבר בכנסת חוק שירותי הובלה שבא להסדיר את נושא הרפורמה בענף ההובלה ובין היתר הוחלט שכל משאית ממשקל 10 טונות ומעלה מחויבת להיות בפיקוח של קצין בטיחות  כי באותה תקופה, על פי הסטטיסטיקה, היו המשאיות הכבודות מעורבות בהרבה מאוד תאונות דרכים ולצערנו כל תאונה שמעורבת בה משאית כבדה נגמרת באסון.
בשנת 2001, נפתחו משרדים עצמאיים למתן שירותי בטיחות למשאיות בודדות. מכיוון שהגענו למסקנה שאין אפשרות להעסיק קצין בטיחות במשכורת על משאית אחת או כמה משאיות".
לדברי ישראל טיקוצקי, מיד נפתחו 120 משרדים. מאז נסגרו כמה וכיום פעילים יש קצת פחות מ-100. התחרות במקרה שלנו מתברר שאיננה כל-כך בריאה.

----------------------
עזבו בגלל 20 שקל
----------------------


עמי אקשטיין, קצין בטיחות ותיק ובעל משרד עצמאי גדול שנותן שירותים רבים ומגוונים בנושאי בטיחות בתעבורה, אומר:
"אני, בעיקרון, לא מוריד מחירים כי הנושא בדמי, איכפת לי ממה שקורה בכבישים ואני נותן את השירות על פי הספר, ככתבו וכלשונו. אני לא מוותר על אף בדיקה. לא מוותר כלום. כבר נתקלתי במקרים שלקוחות ביקשו הנחה ועזבו בגלל 20 שקל שהציע להם מישהו אחר. להורדת המחירים אין סוף ובדרך כלל אין לזה סוף טוב.
אני לא מבין את התנהלותה של המדינה. הרי עבור טסט לרכב לוקחים מחיר אחיד. שם, אין תחרות.  הטסט עוסק בנושא הבטיחות בדרכים ומה שאנחנו נותנים לציבור זה ממש דומה ולא פחות חשוב, לכן לדעתי, גם כאן צריכה המדינה לקבוע מחיר אחיד ואנחנו נתחרה על איכות השירות. זה יבטיח שלא יהיו קיצורי דרך בנושא כל כך חשוב".
גם ג'קי לוי מסכים שצריך לבוא שינוי והוא אומר:
"יש בכוונתנו לשנות את הנהלים מול המשרדים ולהטיל אחריות אישית על כל קצין בטיחות המועסק במשרד. הכוונה שקצין בטיחות המועסק יקבל את 120 כלי הרכב לפי תעודת הזיהוי האישית שלו ולא יסתתר מאחורי ח"פ של החברה. הכוונה להגביר את הפיקוח כדי שנדע כל אחד מה בדיוק עשה.
תקוותי גם שכל מנכ"ל כפי שהוא רוצה להעסיק את העו"ד או רואה החשבון הטובים ביותר, כך יחפש קצין בטיחות הטוב ביותר, ולא את הזול ביותר".


-----------------
לקראת שינוי?
------------------

צבי יוזנט, לשעבר בכיר במשרד התחבורה והיום קצין בטיחות עצמאי ויו"ר איגוד קציני הבטיחות אומר שכבר יש הצעות של ועדת מומחים בלתי תלויה שעשויות לשפר  את המצב הנוכחי, אבל, עדיין הן לא עברו את ההליך החוקי בכנסת כדי שיהפכו לתקנות ולחוק בין שאר ההמלצות הוא מצביע על כך שמנכ"ל החברה או הסמנכ"ל הממונה על נושא התעבורה במפעל או בחברה יישאו באחריות אישית ופלילית. זאת, בתנאי כמובן, שקצין הבטיחות השכיר או העצמאי ידווח בכתב על כל תוצאת ביקורת ומסקנותיה.
נכון, הוא יודע שיש כאלה שיחששו לעתידם "תמיד יש כאלה שהם חלשים יותר" אבל, אם הם יהיו עקשנים ויעמדו על שלהם הם יהיו מוגנים כך יקבלו קציני הביטחון נוכחות ועוצמה. מה יקרה אם הם יפוטרו אחר-כך? לזה עדיין אין לו וגם לדוברים האחרים פיתרון.
יוזנט מקווה שמקבלי השירות יבינו בעזרת חינוך והסברה עד כמה זה חשוב הביקורת של קצין הבטיחות גם להם, מכל הבחינות.
אם אכן זה יתממש ישרתו קציני הבטיחות סף, סוף רק אדון אחד – את כלל הציבור.


-------------
סיכום עגום
-------------

בינתיים, קיבלתי פרטים מעודכנים מיגאל הדובר של אגף התנועה במשטרת ישראל. הנתונים לקוחים מתוך סיכום שנת העבודה 2010  שכותרתו "נמשכת הירידה בתאונות הקשות".
 בסעיף המשנה שכותרתו "דו גלגלי, משאיות ואוטובוסים" התמונה עכורה  וממשיכה להיות עגומה, ואני מצטט מתוך הסיכום:
"כלי רכב מסוג דו-גלגלי מהווים בסה"כ 4% מצי הרכב במדינה, אולם בחינת נתוני התאונות מצביעה על מעורבותם בלא פחות מ-9% מכלל תאונות הדרכים הקטלניות.
הדבר חמור שבעתיים בעת בחינה של מעורבות משאיות בתאונות הקטלניות, שהרי חלקם בצי הרכב הינו 2% בלבד אך הם מעורבים ב – 10% מהתאונות הקטלניות בכבישי ישראל, לרבות תאונות קשות בהן נספו משפחות שלמות.   קבוצה נוספת שמעורבותה גבוהה, הינם האוטובוסים המהווים רק אחוז אחד מצי הרכב אך מעורבים ב- 8% מהתאונות הקטלניות". סוף ציטוט.  
 



      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'

קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים