באה המנוחה לייגע
שרות רכב ותחבורה 

 


שעות הנהיגה המרובות של הנהגים המקצועיים חייב להדיר שינה דווקא מעיניהם של המחוקקים ואנשי האכיפה.
כידוע, יום עבודה של נהג נחשב ל- 12 שעות עבודה. בפועל, נאלצים נהגים רבים לנהוג למעלה מ-12 שעות, בניגוד לחוק, ותחת איומי פיטורים במידה ויסרבו. נהגים רבים מדווחים על סנקציות שננקטות כנגדם , וזאת אם יסרבו לנהוג אחרי 12 שעות נהיגה. הבעיה העיקרית היא שהמצב הזה ידוע היטב לכל המעורבים בענף. שעות העבודה הארוכות גורמות לירידה בערנות הנהגים, וכתוצאה ישירה מכך לעליה בשעור תאונות הדרכים הקטלניות שבהן מעורבות משאיות.
במחקר שפורסם בשנת 2009 על תנאי עבודה, העייפות ותאונות של נהגי רכב כבד עולה כי כמחצית מהנהגים היהודים ושליש מהנהגים הערבים דווחו כי המנהל מכריח אותם לעבוד יותר מ- 12 שעות, דבר המהווה עברה על החוק.
לפי אותו מחקר, שיעור המעורבות של משאיות שמשקלן הכולל מעל 4 טון בתאונות קטלניות היה 1.8 ל – 1,000 משאיות, כלומר, כמעט פי 9 משיעור המעורבות של כלי רכב פרטיים (0.2). גבוה במיוחד שיעור המעורבות של משאיות במשקל 34 טון ומעלה, שמגיע לכ- 8 תאונות ל – 1,000 משאיות. זהו שיעור גבוה פי 40 משיעור התאונות ברכב הפרטי. גם כאשר בודקים מעורבות יחסית לנסועה, נמצא כי משאיות, שמשקלן הכולל מעל 4 טון, מעורבות בתאונות קטלניות לק"מ, פי 4 מרכב פרטי.

חשוב לציין שנהיגה במצב עייפות אינה נחלתם הבלעדית של הנהגים המקצועיים. בסקר שערכה לאחרונה עמותת 'אור ירוק' עולה כי אחד מכל מאה נהגים בישראל נרדם על ההגה. מהסקר עולה, כי אחוז נמוך מדי (19%) מהנהגים בישראל דיווחו שאינם נוהגים אף פעם כשהם עייפים. רק כמחצית מהנהגים יעצרו בצד למנוחה במידה וירגישו עייפים מדי בזמן נהיגה, 6% לא ינקטו בשום פעולה על מנת להתעורר או לנוח וימשיכו בנהיגה כשהם עייפים. 1% מהנהגים דיווח כי נרדם לחלוטין על ההגה, נתון מדאיג, המשקף שכיחות של אחד מכל מאה נהגים בישראל.
עוד עולה, כי 14% מהנהגים נסעו לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה ברכב עם נהג ש"ניקר" על ההגה, 7% נסעו עם נהג שכמעט נרדם וירד מהשוליים וכ-3% נסעו עם נהג שנרדם על ההגה במהלך נהיגה. הסקר נערך עבור "אור ירוק" על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה באמצע מרץ 2010, וכלל מדגם ארצי של 500 נבדקים המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
הסקר חושף גם כי ככל שיורד הגיל עולה שיעור המדווחים על נהיגה במצב של עייפות: קרוב לחמישית מהצעירים בגילאי 18 עד 34 נסעו ברכב שהנהג בו "ניקר" על ההגה לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה. שיעור הגברים ש"ניקרו" על ההגה, כמעט נרדמו במהלך נהיגה וירדו מהשוליים או נרדמו לחלוטין גבוה בהשוואה לנשים – 20% גברים לעומת 9% נשים.
הסקר בחן גם את השפעת המחסור במקומות עצירה בצידי הכביש על נהיגה בעייפות, ונמצא כי 15% מהנהגים היו לפחות פעם אחת במהלך השנה במצב בו רצו לעצור בצד בשל עייפות, אך לא היה להם היכן לעצור. המשמעות היא כי בפועל נהגים רבים נוסעים תחת עייפות שמכריעה אותם בסופו של דבר, והיא ה"רוצח השקט" בכבישים. שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק מדגיש שנהיגה במצב של עייפות מסוכנת בדיוק כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אולם כמעט בלתי אפשרי לאכוף אותה. מכיוון שכך, מהנהגים נדרשת אחריות אישית, כשהפתרון היחיד הוא לעצור את הרכב ולנוח 10-15 דקות במקום בטוח. העייפות חזקה יותר מכל ניסיון להתמודד עימה.


מועצת המובילים והמסיעים: הרבה מפרצי חניה והרבה שעות עבודה...

במועצת המובילים והמסיעים טוענים כי עייפות הנהגים המקצועיים היא אחת מהגורמים העיקריים להתרחשותן של תאונות דרכים, ולכן יש להקים מפרצי חניה בצירי הדרכים,
מפרצי חניה שאליהם יכולים נהגי  משאיות לרדת למנוחה והתרעננות, וכן לטיפול ברכב במקרה חירום. גבי בן הרוש יו"ר מועצת המובילים והמסיעים: "החוק מחייב את נהג המשאית לעצור למנוחה  אחרי 4 שעות של נהיגה רצופה. אי עציר כרוכה ברשום דו"ח לנהג והעמדתו לדין. במצב הקיים אין לנהג המשאית  באף אחד מכבישי הארץ אזור חניה מוסדר שאליו הוא יכול לרדת. עצירת משאית באם הדרך  מסוכנת . חלק מהנהגים גם מובילים חומרים מסוכנים דבר שמגדיל את הסכנה".
מנגד, זכור לכל המאמץ הרב שהקדישו אנשי המועצה לגיבוש חקיקה חדשה לתקנה 168 הוותיקה. בהתאם לתיקון שגובש, הוארך יום העבודה של הנהגים ל- 14 שעות, בהתאם למיסוד הסדר חדש של שעות עבודה ומנוחה המותרים על פי חוק. חשוב לציין כי יש הבדל משמעותי ביותר בנושא שעות הנהיגה בין החקיקה הישראלית המוצעת לבין זו הנהוגה באירופה, וזאת למרות שמשרד התחבורה קבע כי התקינה האירופאית היא זו שתאומץ בארץ. התקינה האירופאית שעוסקת בנושא זה, EU 3820/85, קובעת שלנהג האירופאי מותר לנהוג כ- 48 שעות נהיגה בממוצע רב-שבועי. חשוב לציין שישנם הבדלים משמעותיים בין שעות נהיגה בפועל לבין שעות 'יום העבודה', אולם הללו מסתכמים בהרבה פחות מ-6 ביממה. מעבר לכך, העייפות הנצברת של נהג שנדרש לשעות עבודה נוספות (שאינן שעות נהיגה) היא לא פחותה מאלו שמבצע הנהג שנוהג בפועל, ואין צורך לתאר את עייפותו של הנהג שיום העבודה היו-יומי שלו משתרך על פני 14 שעות ארוכות. ארוכות מאוד.

המאבק על אכיפת השעות
 
המלחמה על שעות הנהיגה אינה מסתיימת בשינוי של תקנה 168 (שעות הנהיגה והמנוחה). מאבק נוסף מתרחש מאחורי הקלעים באשר לקביעת כלי האכיפה שישמש לאכיפה של אותן שעות שמבוצעות בפועל. לכאורה, גם בסוגיה זו היינו אמורים להיות צמודים לתקינה האירופאית שכבר מחייבת מזה 16 חודשים את התקנתו של הטכוגרף הדיגיטלי בכל האוטובוסים והמשאיות (שמשקלם מעל 3.5 טון !) בהתקנת הטכוגרף החדיש, אולם בפועל אנו עדיין מדשדשים אי-שם עמוק בקרביו של הטכוגרף האנאלוגי הוותיק. במילים אחרות: האותות המאששים את כניסתו של הטכוגרף הדיגיטלי לארץ הקודש עדיין לא נראים בשטח.
באגף הרכב הודיעו ל- 'רכב ותחבורה' כי 'משרד התחבורה, שאימץ את התקינה האירופאית, עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות והרגולציה הנהוגה במדינות הקהילייה האירופאית ומאמץ באופן שוטף דרישות טכנולוגיות ובטיחותיות בכלי הרכב המיובאים למדינת ישראל. מדינות הקהילה האירופאית מנסות ליישם את הטכוגרף הדיגיטאלי מזה מספר שנים, תוך דחיות חוזרות ונשנות כאשר המועד האחרון נקבע למאי 2006. יחד עם זאת, בשל מורכבות הנושא וקשיי האכיפה הכרוכים בו, ייתכן וחלק ממדינות האיחוד לא יעמדו בלוחות הזמנים שנקבעו. יכולת הפקת הנתונים מהטכוגרף מחייבת שיתוף פעולה בין ה EC- למדינת ישראל כדי לקבל את הסכמתם לשליפת הנתונים באמצעות הכרטיס החכם. משרד התחבורה החל בהערכות לקראת יישום התקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב ובשנת 2004 מינה מנכ"ל משרד התחבורה דאז ועדת היגוי בינמשרדית שאמונה על מכלול ההיבטים הקשורים ליישום הדרישה, בכללם דרישות הציוד והלוגיסטיקה (כרטיסים חכמים ותשתיות), אכיפה וחקיקה. בשל מורכבות הנושא ונגיעתו לגורמים רבים בתוך משרד התחבורה ומחוצה לו, מונה גם פרוייקטור שמתפקידו לרכז עבודת מטה מקיפה בנושא. משרד התחבורה מצוי בעיצומו של הליך הבדיקה לגבי יישום הדרישות והחקיקה המקיפה הנדרשת וכן בבדיקה מול ה EC-לקבלת הסכמתם לשליפת הנתונים מהכרטיס החכם'. הרבה מים זרמו מאז בירדן, אולם דבר לא זז.
עדיין אין ולו אות קלוש באשר להתחלת השימוש בארץ בטכוגרף הדיגיטלי. מבדיקה שערך 'רכב ותחבורה' עולה כי פרט להקמת הוועדה הבין-משרדית ומינוי הפרויקטור, בשטח הלכה למעשה לא נעשה דבר. הכוונה היא להיעדר היערכות כלשהי של היבואנים, הספקים, הכשרת מכיילים, המשטרה וחברות התובלה לקליטת המשאיות שבהן מותקן טכוגרף דיגיטלי. המובילים פועלים מאחורי הקלעים לאי-הטמעת הטכוגרף הדיגיטלי (שגם עליו המליצה ועדת שיינין). הטכוגרף הדיגיטלי שהפך לסטנדרט ככלי תקינה באירופה, נדחה על ידי ישראל, בלחצם של המובילים שאינם מעוניינים בפיקוח אפקטיבי של זרועות החוק על שעות הנהיגה והמנוחה.

שינה טובה= נהיגה בטוחה*

4% מהגברים ו-2% מהנשים בעולם המערבי לוקים בתסמונת הפרעות נשימה בשינה ולרוב אינם מודעים כלל לבעיה החמורה. אולם הבעיה קיימת גם אם לא מרגישים בה ותופעות הלוואי שלה עלולות להיות מסוכנות ביותר במיוחד לנהגים , ולכן חשוב לאתרן מראש ולטפל בהן.

מומחי חברת "מקסימה מדיקל", המתמחה בפתרונות טכנולוגיים לטיפול בהפרעות נשימה בשינה מציגים שאלון מקוצר לאבחון האם אתם ישנים טוב בלילה. ככל שמס' התשובות החיוביות גבוה יותר, מומלץ לפנות לייעוץ:
1.  האם אתה נוחר בזמן השינה?
2. האם אתה סובל מאחת או יותר מהבעיות הבאות: יתר לחץ דם, עודף משקל, עישון כבד?
3. האם אתה מתעורר מהשינה עם כאב ראש?
4. האם אתה מרגיש עייפות כבדה לאורך היום?
5. האם אתה מתעורר באמצע הלילה בתחושת רעב?
6. האם אתה סובל מצרבת בזמן השינה?
7. האם אתה מתעורר מהשינה בלילה בגלל תחושת מחנק?
8. האם יש לך נטייה להרגיש יותר רע בבוקר מאשר ביתר שעות היום?
9. האם אור או רעש מעירים אותך בקלות מהשינה?
10. האם מישהו במשפחתך סובל מבעיית שינה ואו נפטר באופן פתאומי בזמן השינה?
* השאלון אינו מהווה  תחליף לייעוץ רפואי. השאלון מיועד לנשים וגברים כאחד.

שינה היא צורך. כבני אדם, אנו מבלים 1/3 מחיינו בשינה. בכדי לנהל חיים בריאים באיכות טובה, גופנו חייב מנוחה ועדיפה שינה במשך תקופה קצובה מדי יום.  הלוקים בהפרעת השינה המסוכנת – תסמונת דום נשימה, הם אנשים שבמהלך השינה, נשימתם מופסקת פעמים רבות הפסקה מלאה או חלקית.  המוח מתעורר ומחדש את הנשימה אך לעיתים קיימת ירידה ברמת ריווי החמצן בדם. הפרעה זו גורמות להכבדה על הגוף והנפש ולפגיעה בפעילות המערכת החיסונית. התופעות המקובלות הן עייפות ביום, הירדמות במצבים פסיביים ותסמינים דמויי דיכאון. כיום, ידוע שהפרעה זו היא גם בין הגורמים  ליתר לחץ דם, מחלות לב ואירועים מוחיים.

לרוב, הישן אינו מודע להפרעת השינה כלל והדאגה מתעוררת בעקבות תלונות בן הזוג על נחירות, כאשר הוא מבחין בהתדרדרות במצבו הבריאותי או נקלע לסכנות פתאומיות כתוצאה מן ההפרעה, (לדוגמא סיכון גדול לתאונות דרכים בשל הירידה בזיכרון ובערנות, או בשל נטייה להירדמות פתאומית).

תחום רפואת השינה התפתח מאוד בעשורים האחרונים והוא עוסק במחקר, באבחון ובטיפול בהפרעות שינה.. מעבדות השינה מצויות במרכזי בתי החולים בארץ ורפואת השינה כיום נותנת מענה טוב באבחון ובטיפול ברוב ההפרעות המצויות.

לאחר שמזהים כי קיימת בעיה, ניתן להתאים טיפול. הטיפול המועיל ביותר הוא לרוב הפחתה במשקל לצד פעילות גופנית אירובית. טיפול נוסף הוא התאמת מכשיר לשימוש ביתי (CPAP) באמצעות בדיקה במעבדות השינה המצויות במרכזים הרפואיים בכל הארץ. חשוב לציין כי פתרונות כירורגיים בד"כ אינם יעילים במקרים אלו.

חברת "מקסימה מדיקל בע"מ" עוסקת בייבוא ושיווק טכנולוגיות ומכשור רפואי בתחום הנשמה, תמיכת נשימה והפרעות שינה

 

 



      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים