הנהג שלנו חברה'מן...
יום בחייו של נהג אוטובוס טיולים, אבי סעד (מטיילי לכיש), באוטובוס וולוו עם חוגגי בר מצווה בדרכם לכותל המערבי. 'רכב ותחבורה' היה איתו בנסיעה לירושלים.

יוסי ריבלין 

 

את אבי סעד (55) נהג אוטובוס טיולים מחברת מטיילי לכיש הכרתי בוקר אחד לפני כחודש ימים. היה זה יום שמח במיוחד יום חגיגת בר מצווה.  סעד, נשוי אב לארבעה וסב לחמישה,  התייצב עם אוטובוסו המצוחצח מסוג וולוו,  בישוב שבו אני מתגורר לאסוף  בני משפחה וחברים ולעלות עימם לירושלים לרגל עליה לתורה של חתן בר המצווה בכותל המערבי. מן הרגע הראשון נראה אבי סעד שמח במיוחד  כאילו זו שמחה אישית שלו והקביל את האורחים בחיוך מאוזן לאוזן.  גילוי נאות: השמחה הזו הייתה שמחה פרטית שלי ושל משפחתי וחתן בר המצווה הוא בני, רועי, שהגיע למצוות. אחר כך הבנתי גם את סיבת השמחה וההתרגשות של אבי סעד. זו הפעם הראשונה שלו בסוג כזה של נסיעה. נסיעה משפחתית. אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולעשות פוקוס עליו במסגרת סדרת הכתבות יום עם נהג. עד כה הסדרה התמקדה בנהגי משאיות והפעם היא חורגת מעט ועוסקת בנהג אוטובוס טיולים. אבי היה הנהג שלנו במשך כל ה"יום ירושלים" השמח והמרגש. עד לאחרונה התמקד אבי סעד בעיקר בנסיעת קו ציבורית  בקו בית-שמש ירושלים מטעם מקום עבודתו "חברת מטיילי לכיש".  

מטיילי לכיש: חברה משפחתית להסעות ואוטובוסים מקריית גת, מן הוותיקות בארץ.  הוקמה על ידי משפחת אילוז. לחברה עשרות אוטובוסים ורכבי הסעות וכן מוסך בשם דומה מוסך מטיילי לכיש לאוטובוסים. .המוסך הינו מוסך מורשה וולוו ורנו וכן חבר באיגוד המוסכים מטעם משרד התחבורה. לרבים מתושבי העיר קריית- גת, חברת מטיילי לכיש נתפסת כחלק מ"הממסד" של העיר הדרומית שבה ממוקמת הנהלתה ובה נולדו מקימיה. אבי סעד הצטרף לחברה לפני כשבע שנים למעיין קריירה שנייה אחרי שבמשך 28 שנה עבד בקרן הקיימת לישראל.

עבודה בקק"ל: מאז שיחררו מהסדיר ועד גיל 48 עבד אבי סעד כנהג רכב מכאני הנדסי כבד בקק"ל. כמעט כל גושיי ההתיישבות מדן ועד אילת עברו תחת מכבשו. הוא עבד על שופל, פרץ דרכים, פיצץ סלעים, סיקל אבנים. מדיי פעם הוא מגיע עם אוטובוסו עמוס מטיילים נלהבים ליערות ברחבי הארץ ובזמן שהם יוצאים לטייל בטבע,הוא מביט על השבילים שפרץ ונזכר מה היה שם קודם בטרם הגיעו הוא וחבריו בצי של כלי צמ"ה ואיך בעבודה סיזיפית (תרתיי משמע) הוזזו סלעים, נפרצו דרכים ונוצרו שבילי המטיילים שעכשיו הם פוסעים עליהם בסך  משל השבילים היו שם תמיד.הם לא היו שם תמיד. האדם יצר אותם. אותו זה מרגש. היערות אלו ועוד המון המון ישובים היו מנת חלקו עד שפרש לפנסיה.

פנסיה: לפני שבע שנים קק"ל נקלעה למשבר ועודדה עובדים ותיקים לפרוש לפנסיה מוקדמת. אבי סעד ניצל את ההזדמנות. "שמחתי ולא שמחתי. מצד אחד הייתי שחוק מאוד ועייף מעבודה פיזית קשה רבת שנים,  וחשתי שהגיע הזמן לפרוש ולהקצות זמן לתחביבים ומצד שני פחדתי מן השעמום. התחביבים זה טיולים בעולם. אבל אי אפשר כל היום לטייל" אז אחרי כמה חודשים כפנסיונר צעיר כשהחל לחוש שהוא מתנוון הוציא סעד רישיון נהיגה על אוטובוס ולאחר זמן מה הצטרף לחברת מטילי לכיש. בשנים הראשונות היה נהג קו על ציר בית-שמש  ירושלים.

עבודה על הקו: "זו עבודה קשה מאוד. ובוא נודה גם משעממת.  לא בשבילי, למרות שיש לי ניסיון רב בעבודה עם סלעים אנשים יכולים להיות קשים יותר. והאמן לי שנתקלתי באנשים קשים על בקו הזה. אני אדם רגיש. פתאום רוצים שתוריד אותם במקום של אין תחנה. אתה מסביר להם שזה 1,000 שקל קנס זה לא מעניין אותם. מיד פותחים עליך פה. מרימים קול, מגדפים. אז אחרי כמה שנים אמרתי דיי ולפני כמה חודשים עברתי לתחום התיור והטיולים.

עבודה בהובלת מטיילים:   "משתלבת מעולה עם אהבת הטיולים שלי. נוסע הרבה בארץ. רק היום חזרתי עם תלמידות מיום טיול בדרום, ביקרנו באגם ירוחם, עין עובדת, המכתש הגדול, מכתש רמון. לאחרונה התחלתי גם להוביל משפחות לימי בר מצווה כמו שעשיתי איתכם. הובלת אנשים נחמדים מאוד באווירה חיובית ומפרגנת וגם זו עבודה יותר מעניינת. אני אוהב את זה. יש לא מעט טיולים שאני שב מהם נרגש.

טיול מרגש במיוחד: "לפני כמה חודשים הובלתי כיתה של תיכוניסטים לטיול בנאות קדומים. לפתע נעמד לידי אדם, הורה מלווה, שבהתחלה הוא לא זיהה אותי למרות שהיה הבוס שלי למעלה מ- 20 שנה. אני זיהיתי אותו כמובן מיד. הוא היה בוס אהוב מאוד.למה הוא לא זיהה? כי תמיד היה רגיל לראות אותי יושב על שופל או D-9 ופתאום הוא רואה אותי במושב הנהג באוטובוס מטיילים. אחרי דקה 'נפל לו האסימון' ופשוט הייתה פגישה מרגשת. עמדנו והתחבקנו מול כל התלמידים באוטובוס. אחר כך העלינו זיכרונות מעבודת כיבוש השטח בנאות קדומים שגם בזה הקק"ל היה מעורב". 

הטיול לירושלים: קבוצה אחת של אורחים הועלתה בישוב כרמי-יוסף. ויצאנו לדרך לירושלים בדרך היפה של הסטף ושכונת עין כרם הייחודית. קבוצה שנייה של אורחים נאספה מהרחבה שמול הר הרצל. משם הוביל אותם האוטובוס של אבי סעד לכותל המערבי. שם ירדו האורחים לטקס מרגש של עלייה לתורה. בתום הטקס פסעו כל האורחים לאתר עיר דוד שם המתין להם כיבוד ולאחריו סיור באתר הארכיאולוגי מן המרגשים והמעניינים שיש. בתום הסיור עלו כל האורחים על האוטובוס של אבי שהוביל אותם למסעדת "אנג'ליקה" במרכז ירושלים לארוחת צהריים טעימה. בתום הארוחה שוב עלו האורחים לאוטובוס לפיזור חזרה הביתה. יום מרגש. כמו שאבי הגדיר זאת יום חלומי.
חלומות: "אין לי הרבה חלומות, אני אוהב לטייל בארץ ובעולם. שיהיו עוד הרבה ימים של טיולים ברחבי הארץ, טיולים עם משפחות גדולות שהילדים יגשימו את תוכניותיהם. בן אחד שוקל אף הוא להוציא רישיון נהיגה על אוטובוס, בת שנייה רוצה להיות דוגמנית, שני הגדולים כבר נשואים הורים לילדים ואני מקווה להמשיך ליהנות מהעבודה ולהמשיך לנסוע בבטחה ולשוב בסופו של יום הביתה.

סוף היום: אבי סעד לא אוהב לכלוך. אז רגע לפני שהוא מסיים יום עבודה בערבו הוא מטאטא את האוטובוס שלו, עושה ספונז'ה ומכין אותו לעבודת יום
המחר.

  

 



      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים