בואי קלה
נסיעת מבחן במיצובישי קאנטר פוסו החדשה מוכיחה כי מדובר במשאית קלה נעימה, נוחה, שקטה וזריזה. מתחרה ראויה בהחלט לכל משאית חלוקה - המעניקה לנהג אפשרות לשילוב עבודה יעילה יחד עם תחושת פרייבט מהנה. 'רכב ותחבורה' מביא דו"ח חיובי.

כתב וצילם: דובי זכאי

 


לפני שבועות לא רבים עזרתי לידיד, עמית למקצוע, עיתונאי רכב. הוא ביקש את עזרתי לערוך מבחן רכב לארבע משאיות. כנהוג בין עיתונאי הרכב במקרה כזה, העמיתים משמשים כנהגים, העיתונאי המזמין עוסק ברישומיו - ואת התוצאות אנו קוראים בכתבתו. המפגש מאוד מפרה, מפני שנפגשנו עם נציגי היבואנים, שמביאים את הסחורה הטובה ביותר שלהם (כאמור המשאית שלטעמם הטובה ביותר). בהזדמנות חגיגית זאת מתאפשר לנו, עיתונאי הרכב, לשוחח עם נציגי היבואן, ללמוד על כל החידושים, תוך התחשבות ידועה מראש בכך שכל אחד ואחד מנציגי היבואנים משתדל לפאר את משאיותו. זאת הזדמנות מצויינת להיפגש עם מיטב עיתונאי הרכב, להחליף רשמים ודעות, ולספר זה לזה על שכלולים ודגמים חדשים. בקיצור, מפגש שווה.
גם אנוכי, עבדכם הנאמן, שותף למפגש בשמחה, אם כי אני משתדל לחוות את דעתי על הרכב בדרך מעט שונה. הבחינה שלי במשאיות קלות מתמקדת בראש וראשונה דווקא בנוחות הנהג. נהג מסחרית קטנה מצוי במשאיות רק מחצית זמן העבודה, שעה שרוב הזמן הוא מחלק את הסחורה, מטפס ויורד מהקבינה. בזמן שהוא נוהג במשאית הוא אמור להשתחל בפקקים מעצבנים, להיצמד לרמפות לפריקה והעמסה בעיר הצפופה. גילוי נאות: כאמור הייתי שותף למבחן, אבל כתנאי לשותפותי בכך הודעתי  מראש שאני בד-בבד, עורך את המבחן האישי שלי ל'רכב ותחבורה', עיתון שבו אני מועסק. כאמור המבחן שהכין שותפי הוא השוואתי והמבחן שלי הוא יחידני, שבו כל אחת מהמשאיות זוכה לפוקוס משלה. כך פגשתי לאחר מספר שנים מחדש את מיצובישי פוסו החדשה. עוד מילה ממש לפני המבחן; המיצובישי עברה שינוי גדול, לטעמי שינוי חיובי שיסייע לה רבות במכירות.

עושים היסטוריה

אז נתחיל, מן-הסתם, בקצת היסטוריה; שנת 2007 הייתה שנת המעבר בין היבואנים. חברת 'מאיר' ששיווקה את משאית ה'קאנטר' של מיצובישי, העבירה את "מושכות" היבוא לטובת יבואן וותיק אחר בארץ, חברת 'כלמוביל', יבואנית מרצדס. חברת 'מרצדס' העולמית השתלטה על חברת 'מיצובישי פוסו'. במסגרת הסכמים שהיו בין שתי החברות, מרצדס היתה זקוקה לדגם זה כדי לזכות ביתר תחרות בשוק המשאיות הקלות והזולות, בעיקר מול 'איסוזו סומו', שבארץ כבשה למעלה מחצית שוק המשאיות הקלות. ייצוג 'מיצובישי פוסו' בישראל עבר  כאמור ל'כלמוביל' – זאת לאחר תשע שנים שבהן נמכר המותג תחת חברת "מאיר". היצרן בחר לאחד את כל מותגיו תחת יבואן אחד כחלק מאסטרטגיית השיווק והטיפול. חברת 'מיצובישי פוסו' מייצרת משאיות ואוטובוסים כ-75 שנה. בשנת 2003 נרכשה על ידי קונצרן דיימלר-קרייזלר. במיצובישי פוסו מועסקים כ-16,000 עובדים, כאשר מבנה הבעלות מורכב מ-85% בבעלות קונצרן דיימלר-קרייזלר ו-15% בבעלות קונצרן מיצובישי, המייצרת ומוכרת משאיות ואוטובוסים במגוון דגמים ברחבי העולם.

דור חדש

המשאית החדשה, אמורה לתת תשובה למגמת החיסכון שנושבת עתה בעולם. מחירי הסולר המריאו וכל יצרן מנסה להפחית את צריכת הסולר ברכב שהוא מייצר, במבחנים שונים באירופה מגיעים לחיסכון של אחוזים בודדים, ומאוד גאים על ההצלחה. בחישוב שנתי סכום החיסכון המצטבר, גדול. היצרן מבטיח לנו במנשר מטעמו, רף חדש וגבוה של חיסכון, משאית ידידותיות לסביבה, בטיחות ועיצוב חדש ניצבו לפני מתכנניה. המיצובישי  החדשה עומדת בתקן פליטת המזהמים החדש של יפן, (JP09). כאמור נתון זה מתקשר להצהרת היצרן התגאה בנתון צריכת הדלק וזיהום נמוך. בנתונים שמספק היצרן זו המשאית עם צריכת הדלק הנמוך ביותר בסגמנט המשאיות הקלות. כמובן שנתון זה צריך להיות לבדיקה של עומס, לא עמוס, המסלול שנקבע וכו'. למנוע משודכת תיבת הילוכים של שישה הילוכים קדמיים ואחד אחורי.  ארבע שנים וחצי ארך פיתוח המשאית החדשה, מבחני הדרך כללו 3.2 מיליון קילומטרים של נסיעה בתנאים שונים ברחבי העולם. מיצובישי פוסו מציגה ביפן ובכל העולם את הדור החדש והמתקדם, הדור החדש שיחליף את קודמו.

שדרוג מרענן

אם אני זוכר נכון, הדגמים הראשונים של מיצובישי פוסו, שהגיעו לארץ - לא הרשימו במיוחד. ממש לא. המחיר שלהם היה די הוגן, אך נראה שמפתחיו עדיין לא שייפו היטב את המוצר ופרצו עמו לתפוס מקום של כבוד. הדגם החדש שונה. העיצוב החדש מוקפד וקיבל שובבות קלילה, מתרחק ממבנה הקופסא המשעמם של הדגם הקודם. היצרנים רעננו את צבעי הרכב, ונראה שיד מכוונת השקיעה בכל פרט ופרט, שנוצר הפעם מחומרים משובחים. -המטרה, ממש כמו במשאיות איסוזו, לקרב את הקטבים - בין רכב פרטי לבין משאית. איסוזו עשו זאת בהצלחה רבה - כשידידות לנהג הייתה הקלף החזק שלהם. מיצובישי הלכו בעקבותיהם, כך שהנגישות לקבינה, להגה ולתנוחת הישיבה תהיינה קרובה ככול האפשר לרכב פרטי. ואמנם הנהיגה במיצובישי פוסו קלילה, ידידותית ונוחה למשתמש. כאמור ביקור במרום הקבינה מגלה שהיא נבנית מחומרים איכותיים יותר, עם הקפדה רבה יותר על עיצוב, מיקום ידית ההילוכים במקום מאוד נוח בחלק התחתון של הפאנל של לוח השעונים, כמו בדגמים במשקל פחות של מרצדס. המיקום אינו מפריע לתנועת הנהג בין שני צידי הרכב. ידית ההילוכים מופעלת על ידי כבלים, ללא חיבורי מוטות, מה שמאפשר דיוק בשילוב ההילוכים. המנוע, כמובן, עונה לתקן יורו 5, משודך לשתי מערכות חשובות, שתי מערכות EGR + SCR מערכות שמיועדות לנסיעה בעומס חלקי, מערכת שמיועדת לתנאי עמידה בהמתנה, בפקקים או לצורך פריקה, אז המנוע צורך פחות סולר, בתנאי עומס קשים יותר נכנסת לפעולה המערכת SCR על פי היצרן החיסכון המושג כ-5-8 אחוז בתצרוכת הדלק. המשאית מציעה 150 כ"ס ו-180 כ"ס בנפח של אותו מנוע, ומתאפשרת לקונה בחירה של המנוע המועדף עליו. מערכת הבלימה היא הידראולית, מה שלא מחייב את התקנת מערכת בלימת אוויר שמייקרת את המשאית. מיכל ה'אוראה' הוא 8 ליטר בלבד, מספיק לקילומטרים רבים וגם הוא מפחית כ-35 ק"ג במשקל המשאית. בנוסף מבטיח היבואן הכנה למדחס תא קירור, דיפרנציאל מוגבל החלקה ועוד דבר חשוב - המשאית מצוידת בחלונות צד מלאים, מה שמקל על הראייה המרחבית של הנהג.   

נוחות מקסימאלית

העלייה לקבינה פשוטה; מדרגה רחבה ובצעד הנוסף - אתם כבר ישובים בנינוחות על כיסא הנהג המשוכך והנעים (הידראולי רגיל ISRI). ההגה מאפשר כיוון מדויק, הישיבה באופן כללי גבוהה ונוחה (אני אישית מחבב ישיבה צמודה להגה, הגה נמוך, וכיסא כמעט ב-90 מעלות), כמובן שהכול מתכוונן לטובת נהג שמבקש תנאים אחרים). אתם כבר ישובים על כסא הנהג. המצמד מאוד רך, כיאה למי שאמור לנסוע בעיקר בעיר בתנאי נסיעה קשים, ובעיקר מעצבנים. מיקום ידית ההילוכים מאוד נוח. הושטת יד קלה ומשיכה בקלות של ידית ההילוכים. המנוע הגמיש מאפשר לפשט את הצורך בשימוש נודניקי בהילוכים, גם בהילוך גבוה המנוע לא יזעק לשינוי, אלא אם הגזמתם בין המהירות לבין גובה ההילוך. (נהנה מרצועת כוח יעילה בין 1,600 לבין 2,700 סל"ד), שישה הילוכים שעוברים בזריזות (כאמור, הכבלים עושים את העברה יותר נוחה). הנסיעה הזכירה לי את הדגמים הקלים של איסוזו - שבהם שאתה יושב בקבינה, ואינך בטוח אם אתה בסוג של פרייבט גדול או משאית. גם כאן הקלילות היא שם המשחק. המשאית זריזה, שקטה מאוד, ההילוכים עוברים במהירות רבה. בנסיעה לאחור המראות נותנות תמונה טובה, ההגה מגיב מצוין, כך שאפשר לדייק בנסיעה לאחור כדי להשתלב בדיוק למקום הנדרש.

בשורה התחתונה

לסיכום: בהחלט אפשר לציין את המיצובישי פוסו כשינוי גדול. מדובר במשאית קלה, נוחה, שקטה וזריזה. אם להיות אישי: גם נעימה למראה, עם מעט שובבות. מתחרה ראויה לסומו.

----------------------------

תעודת זהות
 
משאית מיצובישי פוסו קאנטר
מנוע: יורו 5. EGR 3 ליטר.
הספק: 150 כ"ס. 180 כ"ס. באותו נפח מנוע.
הילוכים: ידנית, 6+1 .
מערכות בלימה: הידלראולית, דיסק
כיסא נהג: הידראולי רגיל ISRI.
משקל כולל: 7.500 ק"ג.
משקל עצמי: 2.670 ק"ג.
מורשה העמסה: 4.830 ק"ג.
אורך ארגז מירבי: 6.500 מ'
מרחק סרנים: 4.470 מ'
אחריות: 300,000 או שלוש שנים.
גובה השלדה: 820 מ"מ.
מיכל סולר: 100 ליטר.
מיכל אוראה: 8 ליטר.
רדיוס סיבוב: 18.9 מ' (בין קירות) 

 

 



      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

   
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים