האם מותר להסיע נוסעים בעמידה  

 


פסיקה חדשה של בית המשפט העליון

בימים אלה נתנה פסיקה חשובה של בית המשפט העליון בנושא ההרשאה שיש לחברות תחבורה ציבוריות להסיע נוסעים בעמידה בנסיעות בינעירוניות. הדיון בבית המשפט עסק גם בסוגית 'האפליה' שקיימת בנושא זה בין אגד ודן לבין מפעילות התחבורה האחרות, והמדיניות של משרד התחבורה בנושאים שונים הקשורים להפעלה בטוחה של התחבורה הציבורית.
העתירה (שהוגשה עוד בשנת 2006) עסקה בעיקר בהגבלת מספר הנוסעים בעמידה בתחבורה הציבורית העירונית והבין-עירונית, כאשר העותרים דרשו כי המגבלה תירשם הן ברשיונות הרכב של האוטובוסים של כלל חברות התחבורה הציבורית, והן ברשיונות הקו המונפקים למפעילות התחבורה הציבורית על ידי המפקח על התעבורה.

השתלשלות ההליך

בעתירה נטען, כי גורמי המדינה הוסמכו בתקנות התעבורה להגביל את מספר הנוסעים באוטובוס, הן באמצעות תנאי מגביל ברשיון הקו והן באמצעות רישום ברשיון הרכב. עם זאת, מדיניות משרד התחבורה, כפי שנקבעה על ידי המנהל הכללי של משרד התחבורה, היא לבטל הגבלות לגבי הסעת נוסעים ברשיונות קוי התחבורה הציבורית, ולהותיר את מספר הנוסעים לשיקול דעת הנהג בהקשר הבטיחותי.
לטענת העותרים, משהוסמכו המשיבים בדין להגביל את מספר הנוסעים, אין הם רשאים להשתמט מסמכות זו. עוד נטען, כי משרד התחבורה נוהג בחוסר שויון בנושא זה.  בעוד שברשיונות הרכב של חלק ממפעילות התחבורה הציבורית, כגון החברות דן וסופרבוס, נרשמת מגבלה על מספר הנוסעים, ברשיונות של חברת אגד לא נרשמת מגבלה כזו. הודגש, כי בהיעדר הגבלה של מספר נוסעים ברשיון הרכב, אין באפשרות המשטרה לאכוף עבירה של הסעת נוסעים מעל המותר.
משרד התחבורה השיב כי בקוים הבין-עירוניים היתה נהוגה בעבר מדיניות להגביל את מספר הנוסעים בהם, וכי אכן תיקבע בהם מגבלה של עשרה נוסעים בעמידה, וזו תעודכן ברשיונות הרכב של האוטובוסים עם חידושם. ביחס לקוים העירוניים נאמר, כי לאחר איסוף נתונים יסודי וקבלת חוות דעתם של אנשי מקצוע, עמדת המשיבים היא כי אין להטיל מגבלה על כמות הנוסעים בעמידה בקוים אלה, כיון שלא נמצא קשר בין רמת הצפיפות בעמידה באוטובוסים לבין מספר הנפגעים בתאונות. נטען, כי התקינה האירופית, שאומצה במלואה בישראל, מגדירה צפיפות מירבית של נוסעים בעמידה כשמונה אנשים למ"ר בליווי דרישות והגבלות נוספות שפורטו, וכי ישנה הקפדה על נהלים אלה. עוד נאמר, כי הגבלת מספר הנוסעים בנסיעות עירוניות תחייב תוספת תקציבית משמעותית ותוספת אוטובוסים בכבישים, דבר שיביא גם להגברת עומסי התנועה. פורט גם באשר לקשיי האכיפה ואי היכולת הטכנולוגית למנות את הנוסעים באוטובוסים בכל זמן נתון. על כן מדיניות משרד התחבורה היא, לפיכך, להשאיר את נושא כמות הנוסעים לשיקול דעתו של נהג האוטובוס, שיקול דעת זה יופעל מזוית ראיה בטיחותית של שליטה על הרכב.
עמדתן של אגד ודן היתה, כי האינטרס הציבורי, שיקולי יעילות וצדק חלוקתי מחייבים אי הגבלה על מספר הנוסעים בעמידה. בנוסף, נטען באשר לאי היכולת לאכוף הגבלה כזו.
בהחלטה הראשונה של בית המפשט העליון  נרשמו צעדי משרד התחבורה בתחום בעקבות העתירה, לרבות קביעת ההגבלה בכמות הנוסעים בעמידה באוטובוסים בין-עירוניים.
באשר למגבלה על הסעת נוסעים בעמידה בקוים בין-עירוניים, משרד התחבורה הוציא הוראת נוהל 10/2007 הקובעת כי ברשיון רכב של אוטובוס בין-עירוני תיקבע הגבלה של עד עשרה נוסעים בעמידה. נטען, כי הדבר אינו צריך להופיע בנוסף גם ברשיון הקו, שככלל אינו עוסק בנושאים של מאפייני הרכב. באשר לבתי האחיזה נאמר, כי קיימות דרישות חובה לענין זה על ידי אגף הרכב ושירותי התחזוקה במשרד התחבורה, והאוטובוסים בישראל מקיימים אותן.
באשר למגבלת נוסעים בקוים העירוניים נערכה עבודת מטה חיצונית מקצועית. על פי עבודה שהוזמנה על ידי המדינה, הנסיעה בתחבורה העירונית היא בטוחה, וצפיפות הנוסעים בעמידה אינה מגדילה את הסיכון לבטיחות. בנוסף, התקינה האירופית המחמירה מאפשרת נסיעה באוטובוסים בעמידה תוך הקפדה על מילוי דרישות בטיחות שונות, ואלה אומצו במלואן בישראל. מעבר לכך, לקביעת הגבלה על כמות הנוסעים
בעמידה בקוים עירוניים יתכנו – כך נטען – השלכות שליליות בהיבטים של איכות הסביבה ועומסי תנועה, בנוסף לקשיי יישום ואכיפה במגבלות התקציב. אל התגובה המשלימה צורף דו"ח התקדמות מפורט בנושא היפגעות נוסעים באוטובוסים בתחבורה הציבורית בישראל מיום 20.5.08  , מאת אינג' יהודה צברי.
חברת אגד ביקשה כי תהיה החרגה של מגבלת עשרת הנוסעים בעמידה בקוים בין-עירוניים כאשר מדובר באוטובוס לילי אחרון, כדי לא להותיר נוסעים בדרך בלילה. בסוגית "האוטובוס האחרון" נפסק שאין דרך לעגן סטיה מן המגבלה שנקבעה באוטובוס האחרון בלבד, כיון שנדרשת בהירות וודאות בכלל שנקבע, כדי שייאכף כראוי.
ביחס להגבלה בקוים העירוניים, משרד התחבורה מסר כי עמדתו נותרה שאין עילה להתערבות בהחלטה להותיר את הגבלת מספר הנוסעים בעמידה באוטובוסים בקוים עירוניים לשיקול דעתו של הנהג, זאת נוכח הממצאים שהציגו בתחום הבטיחות; העובדה שלא נמצא קשר בין צפיפות הנסיעה באוטובוסים בעמידה לבין היפגעות נוסעים; העובדה שמדיניות המשיבים היא בהתאם לתקינה האירופאית המחמירה; השלכות איסור כזה בהיבט הכלכלי, ובהיבט גודשי התנועה ואיכות הסביבה; והקושי באכיפה. הוטעם, כי האוטובוסים בישראל אף מקיימים את דרישות התקינה האירופית בנוגע להתקני אחיזה. משרד התחבורה והמשטרה מסרו פרטים נתונים נוספים מהשנה החולפת והשנה הנוכחית, שגם לפיהם מרבית התאונות באוטובוסים אינן נגרמות בשל מחסור במקומות ישיבה.  משרד התחבורה כרגולטור, אף שאינו סבור כי קיימת חובה
לקבוע מגבלה של מספר הנוסעים בעמידה בקוים עירוניים, קבע מטעמי רצון לשיפור השירות,
במקרים האפשריים, מגבלה מסוימת - אך אין ניתן לגזור מכך חובה על כלל מפעילות התחבורה
הציבורית, או הוראה מחייבת מטעם משרד התחבורה.
ביחס לסוגית פרסום המגבלה בקוים הבין-עירוניים, מסר משרד התחבורה יבים כי מעבר לפרסום הנוהל, נקבעו הנחיות להתקנת שילוט בנושא, וקיימות זה מכבר מדבקות בנושא באוטובוסים של חברת אגד. אשר לרישום ההגבלה לא רק ברשיון הרכב אלא גם ברשיון הקו נאמר, כי הרישום ברשיון הרכב מחייב ולכן נותן
מענה מספק, ורשום המגבלה ברישיון הקו, העוסק במאפייני הקו ולא במאפייני הרכב, אינו רלבנטי. עוד נטען, כי הדבר יפגע בגמישות התפעולית של מפעיל התחבורה הציבורית לנייד אוטובוסים מקו לקו.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון קבע כי העתירה היוותה זרז לפעילות מסוגים שונים, בראש וראשונה במשרד התחבורה שערך בחינה מחדש של מדיניותו - דבר הראוי תמיד כחלוף תקופת זמן.
בית המשפט החליט לעת הזאת שלא להתערב בענין הגבלת מספר הנוסעים בעמידה באוטובוס בקו עירוני. בעיני בית המשפט חשוב בעיקר נושא הבטיחות. בית המשפט קבע כי ההדרכה לנהגי האוטובוסים העירוניים, שבהם אין הגבלה לעת הזאת, צריכה להטעים בכל לשון את נושא הבטיחות, כך שנהג – ראשית – וכן שולחיו והרשויות – יידעו את האחריות הרובצת עליהם בהקשר זה; וכן את הצורך באכיפה. בית המשפט הדגיש את נושא הבטיחות ונושא האכיפה. בית המשפט מזכיר כי בתי אחיזה מותקנים על פי הוראות חובה לגבי נוסעים
בעמידה.
 לגבי קוים בין-עירוניים נקבעה מגבלה של עשרה נוסעים בעמידה. ההגבלה תירשם ברישיון ותחול בכל הקוים הבין עירוניים, בכפוף לכך שבקוים בין- עירוניים ישירים, ארוכים וממוגני ירי לא תותר נסיעה בעמידה. כמו כן נקבע בהנחיות משרד התחבורה שילוט באוטובוסים בדבר הגבלת מספרם של הנוסעים באוטובוסים - באשר לתוכן, מיקום, גודל וסוג.
תלונות בעתירה בנושאים הקשורים בירושלים הוסדרו עם תוספת נסיעות והחלפת אוטובוס אחרון באוטובוס מפרקי.
בית המשפט יוצא גם מן ההנחה כי הרגולטור - משרד התחבורה - ורשויות אכיפה אחרות ימשיכו בפיקוח הראוי, כדי שחברות התחבורה הגדולות, המשיבות האחרות, יעשו כחובתן, והדבר תואם כמובן גם מאמץ לשירות טוב עליו אין צורך להכביר מילים. תפקידו של משרד התחבורה הוא במעקב ובבדיקה כי - למשל - רשיונות הרכב והשילוט יהיו כמובטח בהודעותיו, שכן אין כשקיפות כדי להסיר קשיים ואי הבנות. עוד על המשרד להאיץ את המשטרה לאכיפה,כאמור.

 

 

 

 

 


 
 

  הירשם עכשיו לניוזלטרים של מגזין רכב ותחבורה 
        קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
 

 

דואר אלקטרוני

שם

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים