בימים אלה הוכנס לחוק חוזה הביטוח שינוי מהותי.
סמכותם של השופטים להטיל על חברות הביטוח ריבית עונשית הורחבה לכלל הביטוחים, מכל מין וסוג שהוא. גם לביטוחים מסחריים ולביטוחי אחריות. מעבר לכך, בביטוחים אישיים הוטלה על השופטים חובה להטיל ריבית עונשית בכל עת שהם מגלים כי חברת הביטוח עוררה מחלוקת שלא בתוך לב.
מקרה לדוגמא
ח' הגיע עם מכוניתו לצומת. האור ברמזור התחלף לאדום. ח' בלם והרגיש חבטה מאחור. לרכבו נגרמו נזקים רציניים. ח' פנה לחברת הביטוח של הרכב שפגע בו. אתה אשם בתאונה, אמרה לו חברת הביטוח של הרכב הפוגע, בלמת חזק מידי. זו כמובן טענת סרק. ברור שחברת הביטוח מעלה את הטענה כדי לאלץ את ח' לוותר על חלק ניכר מהפיצויים המגיעים לו, בידעו כי אם ייאלץ לממש את צדקתו בבית המשפט, הוא ייכנס לתהליך ארוך, מייגע, שסופו מי ישורנו.
במשפטי ביטוח הצדדים לדיון, חברת הביטוח מצד אחד והמבוטח מצד שני, אינם שווי כוח. "זו מן הנפילים", כך אמר בשעתו שופט בית המשפט העליון מיכאל חשין, "והוא מקטני הארץ. וקטני ארץ, חכמים מחוכמים ככל שיהיו, אין בכוחם לעמוד כנגד הנפילים".
מילים כדרבנות. אולם בפועל, בתי המשפט מתייחסים למשפט שבין תאגיד ביטוח לבין מבוטח כאל סכסוך עסקי רגיל. כמו אל מחלוקת בין שני טייקונים.
אחת הדרכים להתמודד עם חוסר שוויון זה היא להטיל על חברות הביטוח, כמתדיינות סדרתיות, פיצויים עונשיים, בכל פעם שהשופט מבחין בכך שהמבוטח נדחף למשפט רק כדי להתפשר. אלא ששופטינו, כאמור, מסתפקים בנזיפה ובמלים גבוהות. הסמכות להטיל פיצויים עונשיים קיימת זה מכבר, אך השופטים נמנעים להפעילה והתופעה מתגברת. 
לפני 22 שנה יזם חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי תיקון לחוק חוזה הביטוח אשר הקנה לשופטינו סמכות מיוחדת, להטיל ריבית עונשית על חברת ביטוח המעוררת מחלוקת בחוסר תום לב. הריבית העונשית כונתה בשם "ריבית מיוחדת". הסמכות להטיל ריבית מיוחדת הוגבלה רק לביטוחים אישיים שהוגדרו בחוק כ"ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן". ביטוח אחריות, אותו ביטוח שעל פיו תובעים הנפגעים את חברת הביטוח של מי שפגע בהם, לא נכלל בתוך קבוצת ביטוחים אישיים אלה.
חבר הכנסת וירשובסקי, הסביר כי "התיקון נועד להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת על ידי אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ. כשם שהחוק שולל את זכאות המבוטח הנוהג במרמה", הוסיף וירשובסקי, "כן ראוי שיכלול הוראה בדבר ריבית מיוחדת למקרה של הפרת חובות תום הלב של המבטח".
אולם השופטים, מיעטו לעשות שימוש בסמכות הריבית המיוחדת. "יש להותיר את השימוש בסמכות זו", כך קבע בית המשפט העליון, "למקרים מיוחדים ונדירים".  כך המשיכה התופעה המזעזעת לפיה יתומים, אלמנות, ונפגעי גוף ורכוש נאלצים להזדקן בין כתלי בית המשפט בהמתנה למגיע להם, או לוותר על סכומים ניכרים המגיעים להם בדין ובצדק.
בראותה כי קשה לסמוך על השופטים בעניין זה, הכניסה הכנסת בימים אלה, ביוזמת חבר הכנסת אמנון כהן ממפלגת ש"ס, תיקון נוסף לחוק חוזה הביטוח.
התיקון לחוק, שנכנס לתוקף בימים אלה, שלל מהשופטים את שיקול הדעת. בכל מקרה בו יתברר כי תגמולי הביטוח לא היו שנויים במחלוקת בתום לב, השופטים יהיו חייבים להטיל על חברת הביטוח ריבית מיוחדת. בנוסף, התיקון לחוק מקנה לשופטים סמכות לפסוק ריבית מיוחדת, גם כאשר מדובר בביטוחים שאינם אישיים, כלומר בכל ביטוחי האחריות והביטוחים המסחריים. אלא שכאן הכנסת הותירה את הפעלת הסמכות לשיקול דעתם של השופטים. הם לא חייבים להטיל על חברת הביטוח ריבית עונשית, הם "רשאים" לעשות כן.
התיקון לחוק חל גם על הליכים תלויים ועומדים בבית המשפט. על כן מומלץ לכל מי שעומד להגיש תביעה לבית המשפט וגם לכל מי שתביעתו תלויה ועומדת, כי ידרוש הטלת סנקציה זו על חברת הביטוח המתדיינת עמם.
 במשרד עו"ד קליר מציינים שכעת הכול תלוי בשופטים. מוטלת עליהם החובה להטיל ריבית מיוחדת בביטוחים אישיים. מסגרת שיקול הדעת להטיל ריבית מיוחדת הורחבה לביטוחי אחריות ושאר הביטוחים העסקיים. הסמכות להטיל פיצויים עונשיים נתונה להם מימים ימימה. הפסקת תופעת ההתעללות של חברות הביטוח במבוטחים תלויה אך ורק בהם.

      

  הרשם עכשיו לקבלת עדכונים של 'רכב ותחבורה'
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך אחת לשבוע - במייל