באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'

העסקת שמאי הבית בהוראת בג"צ עוד בתחילת העשור, ובמקומם נדרשו חברות הביטוח ליצור רשימה של 'שמאי חוץ' שאליהם יוכל לפנות המבוטח שרכבו ניזוק בתאונה. בית המשפט העליון קבע כי העסקת שמאי בית אינו ראוי. העסקת שמאי הבית יוצרת מצב של ניגוד אינטרסים ופוגעת בצרכני הביטוח, וזאת כשהאחרונים לא ידעו ברוב המקרים כי חוות הדעת, שעל בסיסה שולמו לו תגמולי הביטוח, הוכנה על ידי שמאי עובד שכיר של חברת הביטוח.
בעקבות פסיקת הבג"צ, הוציא המפקח על הביטוח הנחיות האוסרות על חברות הביטוח להעריך נזקים לרכב באמצעות שמאי בית. המפקח הורה כי הערכות הנזק ייעשו מעתה ואילך על ידי "שמאי חוץ". את שמאי החוץ בוחר המבוטח מתוך רשימת שמאים מפוקחת המורכבת בידי חברת הביטוח. שמאי החוץ מחויב לאובייקטיביות ומוטלת עליו חובת נאמנות ותום לב הן כלפי חברת הביטוח והן כלפי המבוטח.
בית המשפט העליון והמפקח על הביטוח סברו כי הפסיקה וההנחיות הברורות יצננו את שכרון הכוח הכלכלי של חברות הביטוח. הן לא תעזנה לנצל את כוחן הכלכלי כדי להכפיף את שמאי החוץ לרצונן ולהפכם לשמאי בית בפועל. בימים אלה הסתבר כי בית המשפט העליון והמפקח היו תמימים.

תאור המקרה

רכב המאזדה של מר בוחבוט ניזוק קשה בתאונת דרכים.
ביטוח ישיר, מבטחת הרכב, מינתה שמאי כדי לקבוע את שיעור הנזק. השמאי, א. בן הרוש, הגיע למסקנה כי הרכב ניזוק ביותר מ- 60% משוויו והכריז עליו כעל אובדן מוחלט.
בעת בדיקת הרכב, שוחח בוחבוט עם השמאי. האם תמליץ לשלם את מלוא מחיר המחירון, התעניין בוחבוט אצל השמאי. מהבדיקות שערכתי, ענה השמאי, רואים שהרכב היה במצב טוב. הוא היה שווה את מחיר המחירון. "לכל היותר יורידו לך אחוז, או אחוז וחצי ממחיר המחירון".
אולם כשהגיעה ההמחאה הנכספת, הופתע בוחבוט להיווכח, כי השמאי שינה את טעמו. ביטוח ישיר הפחיתה 35% ממחיר המחירון. להפחתה הכול כך גדולה לא ניתן כל הסבר.
לזה בוחבוט לא הסכים ופנה לבית משפט השלום בתל אביב.
בבית המשפט הייתה ביטוח ישיר נחושה בדעתה. בוחבוט מבקש להתעשר על חשבוננו, אמרו נציגיה לשופט יאיר דלוגין. מצבו של הרכב היה ירוד. המרכב שלו סבל מריקבון. הפח מפגיעות. הרכב לא היה שווה יותר ממה שהצענו לשלם עבורו. במשפט טענו נציגי ביטוח ישיר כי השמאי מעולם לא המליץ על הפחתה של 1.5% בלבד ממחיר המחירון. השמאי הוא אובייקטיבי. הרי לא ייתכן כי אנו נשפיע עליו כי ישנה את חוות דעתו.
עד כאן דברים כדרבנות. אלא שנציגיה של ביטוח ישיר לא לקחו בחשבון כי המבוטח הקליט את שיחתו עם השמאי.
מתוך ההקלטה והעדויות שהושמעו בבית המשפט הסתבר, כי בחוות דעתו המקורית השמאי אכן הפחית רק 1.5% ממחיר המחירון. אולם ביטוח ישיר דרשה ממנו לשנות את חוות דעתו ולהפחית 35%. השמאי נענה לדרישה.
דברים אלה קוממו את השופט דלוגין. "מתמליל השיחה שבין השמאי לבין המבוטח", קובע השופט, "מתקבל הרושם הברור כי ביטוח ישיר והשמאי פעלו בצוותא חדא ולא נותר כל זכר ממשי מהעצמאות והאובייקטיביות שאמורות לאפיין את שמאי החוץ, על פי ההסדר שיצר המפקח על הביטוח בעקבות בג"צ השמאים".
כך למשל, מבהיר השופט, באותה שיחה נשמע השמאי מאשר כי קיבל הנחיות מנציגי ביטוח ישיר באיזה שיעור להפחית את הרכב. השמאי אף מסביר מדוע עשה כן: "בגלל שאנחנו נותנים שירות לחברת הביטוח אנחנו באיזה שהוא מקום עובדים איתם בחבילה". במילים אחרות, השמאי מאשר כי הוא יודע היכן מרוחה החמאה.
מדובר בהתנהלות פגומה של השמאי וחברת הביטוח ובהפרה ברורה וחמורה, של הוראות המפקח על הביטוח, אשר אוסרות על כל השפעה מצד חברת הביטוח על שמאי החוץ. מדובר גם בהפרה חמורה של חובת תום הלב שחבה חברת הביטוח כלפי המבוטח ושל חובת הנאמנות שחב השמאי למבוטח, כשמאי חוץ שאמור להיות ניטראלי.
פגם נוסף בהתנהלות הביטוח הישיר והשמאי עולה מכך שהם לא טרחו כלל וכלל לפנות אל המבוטח כדי לקבל את עמדתו בטרם יעשו את השינוי.
לא יעלה על הדעת, מוסיף השופט, כי התנהלות כזו תתקיים ביחסים שבין חברת הביטוח ולבין השמאי ותוך התעלמות מהמבוטח, אשר אמור להיות צד שווה ערך במשוואה זו.
בסופו של יום, אם כן, חייב השופט יאיר דלוגין את ביטוח ישיר לשלם לבוחבוט את מלוא תגמולי הביטוח לפי חוות דעתו המקורית של שמאי החוץ.
בנוסף חויבה בתשלום ריבית עונשית, לפי השיעור המקסימאלי הקבוע בחוק ובהוצאות המשפט.