שכר טרחת שמאי הרכב צריך להיות פרופורציונלי לנזק

 

ד"ר ועו"ד אסף ורשה

ביה"מ דחה דרישה של שמאי לשלם לו שכ"ט שלטעם חברת הביטוח היה גבוה מידי וקבע ששכר טרחה של שמאי רכב צריך להיות בפרופורציה לגובה הנזק. ד"ר ועו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח שייצג את חברת הביטוח כלל בתביעה זו מבהיר, כי המסר הצרכני המובהק שעולה מפסק הדין הוא מי שרכושו ניזוק בתאונות דרכים ומבקש לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח שמבטחת את הפוגע, צריך להיות ערני ולהפעיל שיקול דעת  בכל הנוגע לסכום אותו השמאי דורש עבור אומדן הנזק.  המציאות על פיה שמאים חייבו אל הלקוחות עבור שכר טרחה ללא קשר פרופורצינאלי לגובה הנזק, תשתנה שכן, על הניזוק לקחת בחשבון כי חברת הביטוח אינה מחויבת לשלם את מלוא

שכר הטרחה הנתבע ממנה. מעבר לכך, לפסק הדין יש משמעות צרכנית מכרעת ונוספת שכן, כפי שהבהיר בית המשפט, לגובה  שכר הטרחה אותו נדרשת לשלם חברת הביטוח, יש השלכה ישירה על הציבור בכל הנוגע לגובה הפרמיה אותו הוא נדרש לשלם.

תאור המקרה

1. התובע  היה בעלים של רכב פרטי מסוג דייהטסו אפלאוז שהיה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה תוך מעורבות של רכב אחר. עקב התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים, לשם כך פנה התובע לשמאי הרכב יצחק זריהן על מנת שיערוך עבורו חוות דעת בעניין הנזקים. הרכב נבדק  על ידי שמאי הרכב משה ניסן, שהינו שותפו של השמאי זריהן

2. השמאי ניסן קבע כי נגרמו לרכב התובע נזקים שבגינם  יש להכריז עליו כ"רכב באובדן גמור" (וכל שויו כ 15,000 ₪). השמאי ניסן דרש שכר טרחה בסך 1,500 ₪, אותו שילם לו התובע.  מיישב תביעות מטעם חברת הביטוח כלל  שבטחה את הרכב הפוגע נעתר לדרישה הכספית לפיצוי אך אישר תשלום של 800 ₪מתוך הסך של 1,500 ₪ שדרש השמאי.

3. כאורה מדובר, אפוא, בתביעה קטנה-במיוחד: כל כולה עניינה בהפרש שכר-טרחת שמאי אולם העומד ביסוד התביעה אינו עניינו הפעוט-יחסית של התובע אלא, מאבק משפטי הנטוש בין שמאי רכב לבין הנתבעת אודות שיעורי שכר טרחת שמאי אותם מאשרים מיישבי התביעות של הנתבעת

4. התובע  לא רק שהעיד כי לא שאל את השמאי ניסן  מהו שכר הטרחה שייגבה, אלא שאף הצהיר כי היה מוכן לשלם לשמאי  טרחה גבוה בהרבה, של 5,000 ₪  אף ששכר טרחה כזה הוא בלתי סביר.  
 
5. השופט הבהיר כי מטרתם המרכזית של דיני הנזיקין היא תרופתית, קרי: השבת המצב לקדמותו 
באמצעות פיצוי כספי של הניזוק על ידי המזיק בשיעור שיעמיד את הניזוק, במידת האפשר, 
במצב בו היה נתון אלמלא מעשה העוולה. יחד עם זאת, ממטרה זו אין לגזור חובה של 
המזיק לפצות את הניזוק בגין כל נזק שנגרם לו, והדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בעיקרון 
הקטנת הנזק.

6. השופט הוסיף כי מן הראוי שמחלוקות מסוג זה יתבררו בפני המפקח על הביטוח במסגרת 
הסמכויות שניתנו לו לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א 1981- . כמעט 
אין צריך לומר, שלמפקח על הביטוח ישנם כלים טובים בהרבה לבירור התשתית העובדתית 
והמקצועית הנדרשת לצורך ההכרעה בעניין, והוא אף בעל סמכויות לפי דין ליתן הנחיות 
מתאימות בנושא לכלל חברות הביטוח. 

7. בסופו של יום התביעה נדחתה. התקדים בפסק דין זה הוא כי בית המשפט, תמך בעמדת חברת הביטוח כי יש לה את הזכות להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לגובה שכר הטרחה אותו היא נדרשת לשלם עבור אומדן שמאי בנזקי רכב וכי המזיק לא צריך לשלם לניזוק כל נזק שנגרם  לו רק כי הוא אשם בקרות התאונה.
 
8. ד"ר ועו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח שייצג את חברת הביטוח כלל בתביעה זו מבהיר, כי המסר הצרכני המובהק שעולה מפסק הדין הוא מי שרכושו ניזוק בתאונות דרכים ומבקש לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח שמבטחת את הפוגע, צריך להיות ערני ולהפעיל שיקול דעת  בכל הנוגע לסכום אותו השמאי דורש עבור אומדן הנזק.  המציאות על פיה שמאים חייבו אל הלקוחות עבור שכר טרחה ללא קשר פרופורצינאלי לגובה הנזק, תשתנה שכן, על הניזוק לקחת בחשבון כי חברת הביטוח אינה מחויבת לשלם את מלוא שכר הטרחה הנתבע ממנה. מעבר לכך, לפסק הדין יש משמעות צרכנית מכרעת ונוספת שכן, כפי שהבהיר בית המשפט, לגובה  שכר הטרחה אותו נדרשת לשלם חברת הביטוח, יש השלכה ישירה על הציבור בכל הנוגע לגובה הפרמיה אותו הוא נדרש לשלם.
 

 

 
 

 
 
 

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים