פיצוי כפול בגין נזקי תאונה

באדיבות משרד עו"ד חיים קליר ושות'  http://www.kalir.co.il

 בתאונות דרכים רבות קיים מצב שבו ברור לכל מיהו הנהג שגרם לתאונה. בפועל מתברר שגם נהג הוגן שהודה באחריותו לתאונה ופיצה את הנהג שרכבו נפגע עלול להתעמת מול תביעת שיבוב שמגישה חברת הביטוח שבו בוטח הרכב שנפגע. בית משפט השלום בירושלים נדרש לאחרונה לעסוק בסוגיית הפיצוי הכפול.

תאור המקרה

רכבו של מר חברוני נפגע בתאונת דרכים מרכבו של מר אברמוב. לא היה ספק כי אברמוב אחראי לתאונה. אברמוב גם לא התכחש לאחריותו לתאונה. הוא נהג בהגינות והסכים לפצות את חברוני.
אברמוב היה גם זהיר ומסודר ולקח מחברוני אישור בכתב. באישור נרשם כי חברוני קיבל את הפיצויים המגיעים לו וכי אין לו תביעות נוספות.
עד כאן הכול טוב יפה.
אלא שבאחד הימים, הופתע אברמוב כשקיבל כתב תביעה מחברת הביטוח מנורה. בכתב התביעה, טענה מנורה, כי היא ביטחה את רכבו של חברוני בביטוח מקיף וכי שילמה לחברוני תגמולים עבור נזקי רכבו. כעת היא פונה אל אברמוב בתביעת תחלוף (שיבוב), שישיב לה את מה ששולם על ידה לחברוני.
בכתב ההגנה שהגיש אברמוב הוא לא הכחיש את אחריותו לתאונה. אולם, כך טען, כבר שילם לחברוני את נזקיו. מנורה אינה יכולה לתבוע, לאור האישור שקיבל מחברוני. בנוסף הגיש אברמוב הודעה לצד שלישי כנגד חברוני. 
מנורה וחברוני טענו יחדיו כי הפיצוי ששילם אברמוב לחברוני לא ניתן בגין הנזק לרכב אלא בגין נזקים שנגרמו לחברוני מעבר לסכום הביטוח, כמו השתתפות עצמית, הפסד הנחת העדר תביעות ועוד.
שופטת בית משפט השלום בירושלים, מרים ליפשיץ-פריבס, בפניה הובאה המחלוקת, לא קיבלה טענה זו. הפיצוי שקיבל חברוני מאברמוב, כך מוצאת השופטת, ניתן בגין כלל נזקי התאונה. לו הוסכם שהפיצוי הוא בגין נזקים שמעבר לנזק לרכב יש להניח, קובעת השופטת, כי הדבר היה נרשם במפורש. חברוני, מוסיפה השופטת, יצר כלפי אברמוב מצג לפיו הוא לא יפנה לקבל תגמולי ביטוח מחברת הביטוח שלו. רק על יסוד מצג זה הסכים אברמוב לפצותו.
ואף על פי כן, חייבה השופטת את אברמוב לשלם למנורה את תגמולי הביטוח ששולמו על ידה לחברוני.
חוק חוזה הביטוח, מסבירה השופטת, מעביר לחברת הביטוח את זכות התביעה שהיתה למבוטח.
המועד בו עוברת זכות התביעה מהמבוטח לחברת הביטוח, הוא המועד בו משלמת לו חברת הביטוח את תגמולי הביטוח.
במקרה זה, מוצאת השופטת, המועד בו שילמה מנורה לחברוני את תגמולי הביטוח בגין הנזק לרכבו, קדם במעט לאישור שנתן חברוני לאברמוב.
זכות התביעה אם כן, עברה למנורה טרם מתן האישור.
לפיכך, קובעת השופטת, האישור שנתן חברוני לאברמוב לא היה לו כל תוקף. במועד מתן האישור אברמוב קיבל כספים שלא הגיעו לו ונתן כתב שחרור על זכויות שלא היו יותר בידיו. על אברמוב לשלם למנורה את תגמולי הביטוח ששילמה לחברוני.
במישור היחסים שבין אברמוב לחברוני, קובעת השופטת, מאחר וחברוני קיבל כספים שלא הגיעו לו, עליו להשיב אותם לאברמוב.

פרשנות לפסיקה

  הירשם עכשיו לניוזלטרים של מגזין רכב ותחבורה 
        קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל