מהפכת בלמי הדיסק שפקדה את ענף הרכב הכבד במהלך העשור האחרון הולכת ושוככת, וזאת בבפלח השוק של הגרורים הכבדים. אם עד לפני שלוש שנים נראה היה כי ענף הגרורים יצעד בכיוון שאליו צועד במהירות ענף המשאיות, וכי הרוב המכריע של הגרורים הכבדים יצוייד בבלמי דיסק, הרי שכיום מתקבלת דווקא תמונת מצב המצביעה על רגרסיה. הכוונה היא לכך שחברות התובלה האירופאיות מתחילות לחזור לכיוונם של בלמי התוף המסורתיים, וזאת משיקולים של נוחות גרידא.
התקינה של הרכב הכבד אומנם הולכת ונעשית מחמירה, וכמובן שאין הקלות בבדיקות של אבי הטיפוס (כמו גם בבדיקות התקופתיות), אולם חברות התובלה מעדיפות את המצב שבו טיפול פחות מוקפד במערכת הבלמים לא תגרע משמעותית מיעילותם. בעוד בלמי הדיסק רגישים לנושא הבדיקה והתחזוקה השוטפת, הרי שבלמי התוף פחות רגישים להזנחה זו, והבלימה נותרת באיכות סבירה גם אם יש הזנחה בטיפולים.
לנקודה זו יש יתרון משמעותי מבחינת חברות התובלה, שלהן יש לרוב צי גרורים ונתמכים גדול המפוזר על פני שטח גיאוגרפי נרחב. האפשרות לתמרן מבחינת זמני הטיפול מהווה יתרון משמעותי בזמן ובעלויות. במקביל לכך, המבנה של בלמי התוף הוא פשוט יותר ופחות נתון לתקלות.
החיסרון העיקרי של בלמי התוף טמון באיכות הבלימה (עוצמת הבלימה, זמן התגובה ועוד), כשהתוצאה היא הגדלה של מרחק הבלימה בבלימת חירום. אחת הסיבות לכך היא שבלמי התוף פחות מתאימים לתפעול של מערכת ה-  EBC(בלימה אלקטרונית מבוקרת).
הניסיון התפעולי שנצבר מוכיח כי בלמי התוף מסוגלים לשמור על יעילותם התפעולית לאורך זמן רב, וזאת גם אם יש פיגור או אף הזנחה בטיפולים. התוצאות בשטח מוכיחות כי חברות התובלה בבריטניה וצרפת חוזרות לבקש את בלמי התוף. מעבר לכך, הנתונים המספריים של השנה האחרונה מצביעים על שיעור התקנה של 60% בלמי תוף ורק 40% בלמי דיסק. זאת בניגוד לתמונה הפוכה שהייתה בשטח עד לפני כשלוש שנים. מציאות זו עתידה להתעצם בטווח הזמן הקצר, וזאת לנוכח ההאטה הכלכלית שפוקדת את אירופה. האטה זו צפויה לשים שוב את הדגש על הפחתת עלויות תפעוליות של צי התובלה - כלומר חיזוק הצורך להשתמש בבלמי תוף. רק החמרת דרישות התקינה יכולה לשנות מצב זה. שינויים בהגדרת מרחק הבלימה ו/או זמני התגובה יובילו למעבר לבלמי דיסק שמפחיתים את מרחק העצירה של הגורר והגרור וכך משפרים בצורה משמעותית את בטיחות התובלה הכבדה בכבישים.