183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), באוטובוס זעיר פרטי.

184. (א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג:
(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;
(2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;
(3) ברכב כאמור בתקנה 180.
 (ב) (בוטלה).

185. רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –
(1) באוטובוס;
(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;
(3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.
186. (בוטלה).
187. (בוטלה).

188. (א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.

  (ב) (בוטלה).
 (ג) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה B לאדם שמלאו לו שבע-עשרה שנים.
189. (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

 (א1) (נמחקה).
 (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
(2) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.
 (ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
(2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.
 (ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(2) סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;
(3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
(6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
(7) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
 (ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
 (ו) (בוטלה).
 (ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

 (ח) לענין תקנה זו ותקנה 190, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.
 (ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
 (י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –
(1) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך חמש שנים לפחות;
(2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
(3) עמד במבחן שליטה.
189א. (בוטלה).
190. רשות הרישוי רשאית לתת היתר –

 (1) (נמחקה);

 (2) כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(ב) מלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
 (3) כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;
(ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;
(4) כאמור בתקנה 179(6), אם המבקש –

(א) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179(1) וסיים קורס נהיגה בטרקטור משא שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים;
(ב) עמד בהצלחה במבחן נהיגה;

(5) כאמור בתקנה 177 אם המבקש –

(א) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;
(ב) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.
ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג).
190א. (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
 טור א' – סוגי הרכב טור ב' – התנאים
(1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם רישיון נהיגה לפי תקנה 180
העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור
(2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים  רישיון נהיגה לפי תקנה 181
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,
טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי
עולה על 3,500 ק"ג
(3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 182
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג
(4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי  תקנה 181 ועמידה  בהצלחה במבחן  מעשי בנהיגת  אוטובוס, ובלבד  שמלאו למבקש  ההיתר 21 שנים
 (ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב.
 (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב.
 (ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.
 (ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.