QRCode
להשוואת מחירי משאיות
סרוק את הקוד
ועדת הכספים מעכבת את רפורמת המיסוי הירוק של האוצר

פורסם:  08.03.18 

חברי הכנסת בעד המעבר לגז טבעי אך דורשים שהעלאת המיסוי על סולר ודלקים מזהמים תעשה ביחד עם הכנת התשתיות לשימוש בגז טבעי
 
ועדת הכספים מעכבת לעת עתה את רפורמת המיסוי הירוק של הממשלה, שמובילים משרד האוצר ומשרד האנרגיה. בדיון בנושא, הביעו חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, התנגדות להעלאת המיסוי על דלקים מזהמים ולביטול 'הסדר הסולר', כל עוד התשתיות הנדרשות למעבר המשק לשימוש בגז טבעי אינן מוכנות.

במסגרת הכוונה לקדם את הרפורמה, משרד האוצר הגיש לוועדה צווי בלו (מס על דלקים) שההוראות העיקריות שלהם מבטלות את הסדר 'ההישבון' על הסולר, שמאפשר לענפי משק שונים, בעיקר בתחבורה, לקבל החזרי מס בגין השימוש בסולר, מתווה להעלאת הבלו על גז טבעי דחוס (גט"ד), העלאת המיסוי על פחם, שמשמש בעיקר לייצור חשמל ועל הפטקוק, שמשמש את תעשיית המלט.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "הנושא דורש דיון מעמיק ולא יכול להיות מאושר כלאחר יד במקביל לדיוני התקציב וחוק ההסדרים".

מתוך התנגדות להעלאה דרסטית של המיסוי על הגז הטבעי בעתיד, עם התגברות השימוש בו, העלה גפני להצבעה, החלטת ועדה, שלפיה המיסוי על גז טבעי לא יעבור את הרף של 0.2 ₪ לליטר בשנת 2026. הצעתו אושרה פה-אחד. זאת בניגוד לכוונת האוצר, לפיה המיסוי על גז טבעי אמור לעלות בהדרגה מ- 2024 מ- 10 אגורות לליטר ועד 1.9 ₪ לליטר מ- 2029 ואילך. גפני: "אם באמת רוצים לעודד שימוש בגז טבעי, שלא יעלו את המיסוי מעבר לרף סביר".
 
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, הסביר את הרקע לרפורמת המיסוי הירוק: "חלק ממהלך גדול שיתחיל ב- 2019. מעבר לעניין הירוק, זהו חלק אינטגרלי מגיבוש המקורות התקציביים, חבילה גדולה של מיסים שנועדה לאפשר למשק הישראלי לצרוך דלקים בהתאם לעלויות החיצוניות, על ההשפעות הן בצד הסביבתי והן בצד הבריאותי. זה חלק מהרצון שלנו לראות את המשק כולו עובר לשימוש בדלקים נקיים יותר ושייעשה שימוש קטן ככל האפשר".
 
רכז אנרגיה ותשתיות באגף תקציבים, אמיר רשף, הציג סקירה על הרפורמה בעקבות החלטות הממשלה בנושא בשנים האחרונות: "הרפורמה כוללת ביטול מנגנון ההישבון על הסולר, העלאת הבלו על הסולר, על הפחם ועל הפטקוק, דלקים שכבר היום ממוסים. המטרה בכך; גילום ההשפעות החיצוניות בשימוש בדלקים מזהמים, עידוד המעבר לגז טבעי וכמובן תועלות פיסקאליות (לתקציב המדינה (א"ק). האומדן הוא שב- 2019 גידול הכנסות המדינה בעקבות המיסוי הירוק יעמוד על כ- 500 מיליון ₪.     

רשף הוסיף, כי "הרפורמה תוביל להגדלת העצמאות האנרגטית של ישראל, מקטינים את התלות בנפט. הגז הטבעי מגיע ממאגרים שלנו. מפחיתים את זיהום האוויר, צמצום תחלואה, עידוד הצמיחה בהשקעות במעבר לגז טבעי ופיתוח הענף. כיום עפ"י הסדר ההישבון בסולר, מי שנהנים ממנו, לא משלמים עבור כל העלות החיצוניות ולכן זה מהווה תמריץ משמעותי לשימוש בסולר. מצד שני אין ודאות מה יהיה הבלו על הגז בטווח הארוך, אין תחנות תדלוק CNG, רשת החלוקה לא מתאימה לתדלוק לתחבורה והולכים לטפל בכך בשנתיים הקרובות.

השאיפה היא לייצור שינוי הדרגתי של הבלו על הגז הטבעי הדחוס (גט"ד) ותמריצים למעבר לשימוש בו ותמריצי מעבר כלי רכב כבדים ל- CNG. המתווה מדורג ומעניק ודאות לתעשייה. הבלו על הגז זניח בעשר השנים הבאות, העלאה מתונה ולאחר מכן והארכת המתווה. המתווה מסתיים ב- 2029, צופה פני עתיד".
 
רשף עוד: "במתווה השקעת 500 מיליון ₪ בתכנית לפרישת קווי החלוקה, הרשאה להתחייב כבר ב- 2019, מענקים בגובה 150 מיליון ₪ להפחתת תעריפי חיבור וצריכה של גז טבעי, סיוע בהקמת תחנות דלק, מענקים ורשת ביטחון לשבע שנים, תקצוב 65 מיליון ₪, עד 2.8 מיליון ₪ לתחנה. פחת מואץ בגובה 20%, עידוד גט"ד במכרזי תחבורה ציבורית, לגבי רכבי גט"ד פחת מואץ בגובה 25% ל- 4 שנים באישור ועדת הכספים, הפחתת 100% מגובה אגרת הרישוי בהוראת שעה ל- 5 שנים. לגבי מוניות; 30 מיליון ₪ לסיוע ברכישת מוניות היברידיות, הטבת שימוש מצטברת להפחתה מלאה של מיסי היבוא לאחר 4 שנים. לגבי רכבי הוראת נהיגה; פחת מואץ בגובה 33% ל- 4 שנים באישור ועדת הכספים, פטור מאגרת רישוי בהוראת שעה ל- 4 שנים.

אוטובוסים חשמליים; פחת מואץ בגובה 33% ל- 3 שנים באישור ועדת הכספים, פטור ממכס ל- 4 שנים. כמו-כן, העלאת הבלו על פחם מ- 46 ₪ לטון פחם ל- 102 ₪ והעלאת הבלו על הפטקוק מ- 46 ₪ לטון פטקוק ל- 216 ₪". חברי הכנסת הביעו חשש שהצעדים האחרונים יובילו להתייקרויות מחירי החשמל לציבור.
 
סמנכ"לית כלכלה ברשות החשמל, תניב רופא: "ההשפעה שאנחנו צופים תהיה התייקרות ייצור החשמל בכ- 420 מיליון ₪ לשנה בגלל צמצום השימוש בפחם, כ- 2% מהתעריף החשמל לצרכנים".
 
סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, אורן הלמן, אישר שאכן מחיר החשמל לצרכנים יעלה בעקבות הצעדים הללו. הלמן: "אנחנו משלמים כבר את המס מה- 1.2.18. גרם אחד לא יירד בשימוש בפחם בגלל העלאת המס כי אנחנו במינימום הנדרש מבחינת שרידות המערכת. יש שיקולים תפעוליים שלא מאפשרים שינוי בשימוש בפחם. כמובן שהמשמעות היא עליית מחיר החשמל ללקוחות שלנו".
 
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "בתפיסה הרחבה של המשרד למעבר בשימוש בגז טבעי; צמצום השימוש בדלקים מזהמים. בחשמל אנחנו כבר כמעט שם וכבר היום השימוש פחם מצומצם בעקבות הנחיות השר. בתעשייה מרבית המפעלים לא מחוברים, אך 70% מהתעשייה על גז טבעי, אך עדיין מאות מפעלים קטנים לא מחוברים. המתווה הזה מעודד מעבר לגז טבעי. המדינה מחויבת לומר לאזרחים מה צופן העתיד, תדעו שבסוף המיסוי יעלה תתחיל להיערך. זיהום האוויר בישראל, חצי ממנו מגיע מהתחבורה. 80% מהזיהום בתחבורה מגיע מרכבים כבדים, משאיות ואוטובוסים".    
 
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "זה ציני שמעלים את הבלו על הפחם כדי לעודד את השימוש בגז טבעי. אחרי שברור שלא חלה ירידה בצריכת פחם, שלא יהיה ספק שזה הטלת מיסים על הציבור. דנים כאן כל הזמן על סגירת מפעלים ופיטורי עובדים, זה לא רק שער הדולר, אלא גם עלויות כבדות שמושטות על המפעלים. זה מס לא רק על התעשייה, אלא על הציבור כולו, העלאת יוקר המחייה. מימון לרשת ההולכה יהיה אם לא יורידו 800 מיליון ₪ על הווידיאו על המוצצים וכד', כסף שיישאר אצל היבואנים. או שתפסיקו לעשות דיונים על יוקר המחייה ומצב התעשייה כי לאשר את זה היום זה העלאת יוקר המחייה ועוד מסמר בארון המתים של התעשייה הישראלית".     
 
יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד): "יש תקציב צריך מקורות ואז באים לנושא. בהיגיון שלי, בוודאי צריך לתמוך בדלקים לא מזהמים וגז, אך צריך קודם כל לדאוג שתהיה תשתית. לא ניתן לומר אני ממסה מהיום, אלא קודם כל, לדאוג לשים כסף מהכיס להכין תשתית. יש תשתית, עכשיו תנו את האופציה לבחור ביקר או בזול, אנחנו מציעים לכם את הזול שהוא יותר נקי. לא נכון להביא את הצווים כעת, כי זה נועד רק להמציא מקורות לתקציב. העובדה, שמי שהכי דוחף את זה, זה האוצר. לכן מבקש לא לקבל החלטות עד שלא נעשה דיון מקצועי ופרטני ולא בפורום הזה. נהג משאית שזו פרנסתו לא יתכן לפגוע בו בשביל מקורות תקציביים".
 
רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "הצווים עוסקים במטרה טובה וראויה אך צריך לזכור שלא יעלה על הדעת שאנשים שרוצים להתחבר לגז יחייבו אותם במס הזה". 
 
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): היה צריך להפריד בין הנושאים. עדיין אין ודאות לגבי התשתיות הכל צריך להיות מותנה בהתקדמות התשתיות. ברור לכולם שהאוצר צריך כסף, עוד 500 מיליון ₪, זה לא קשור למיסוי ירוק, אלא רק עוד מס, נעלה את תעריפי החשמל ואנשים ישלמו עוד כסף. הדיון פשוט צריך להיות איפה רוצים להעלות את המיסים. לגבי הפטקוק, צריך להבין את המשמעות על תעשיית המלט, חלק מהפטקוק יש בו שימוש חוזר חזרה בתעשייה עצמה בתוך התרכובות. הגז הטבעי ישמש להורדת המזוט אך לא להחלפת הפטקוק".
 
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה הכנסות ויש למסות, השאלה איך זה נעשה. ההצעה לא טובה, כי אין התלייה ברורה בין המעבר לדלקים לא מזהמים והקשר למיסים המוטלים כיום. באיטליה יש אלפי תחנות גז ורכבים נוסעים על גז. בישראל המס אותו דבר ואין תחנת דלק אחת. שם מעודדים תחבורה על גז ויש תחנות, פה אומרים תביאו את הכסף, נבנה תחנות. שיהיו X תחנות נעלה קצת, יהיו עוד Y נעלה עוד וכך הלאה. אתם קודם רוצים את הכסף ואומרים אח"כ יהיה בסדר. לגבי הפחם, הרגולטור קובע לחברת החשמל כמה שימוש בפחם, פחות מ- 20% אף פעם לא יהיה, כי החברה חייבת מעת לעת לשמר את התהליך ייצור מפחם, כי אחרת לא יהיה. הייצור בפחם הוא רשת הביטחון לייצור בגז". 
 
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "בפועל מדובר בנטו התייקרויות. העיתוי ברור, תצטרכו לשכנע אותנו מאוד שהמוטיבציה היא לא הגדלת הכנסות המדינה ממיסים. המשמעות העלאת תעריפי החשמל. מאיפה האקסיומה שצריך בלו על גז? מדינת ישראל מקבלת תמלוגים מאוד גדולים על הגז. עלות מחיר סולר, היקף המס, הבלו, מהגבוהים בעולם. רוצים לעודד צריכת גז, על תטיל בלו. בעד מיסוי ירוק ומעבר לאנרגיה ירוקה, נגד להעלות מיסוי על-כך שייקר את התעריפים לצרכנים". 
 
ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "אני לגמרי מסכימה שצריכים ללכת על הצעדים שמובאים בצו. אך מצד שני לדחות את הטלת הבלו על הגז. מצד שני האוטובוסים ומשאיות זה התחבורה הכי מזהמת במרכזיי הערים ובוודאי חייבים להעביר אותם לגז".
 
מנכ"ל מועצת המובילים, דוד כוכבא: "אין מנועים שתומכים בגז טבעי במשאיות גדולות וכבדות. משק ההובלה לא הצטייד במשאיות מסוג זה ולא בטווח הנראה לעין, ב- 15-20 שנה, כי אין מנועים כאלה".
סמנכ"ל כספים במלט הרטוב, רונן יונה: "משמעות העלאת המס על הפטקוק היא סגירת המפעל. יש היצף מיוון בשיעור של 100% ומטורקיה במעל 40% ובמשרד הכלכלה לא מתערבים ועכשיו רוצים להעלות את המס על הפטקוק. 99% ממפעלי המלט בעולם עובדים על פטקוק. גם אין תשתית גז טבעי. אני רוצה את הגז הטבעי אך הוא יחליף את המזוט ולא את הפטקוק, כי אין תחליף לפטקוק".  
 
מנכ"ל מפעלי מלט, נשר, משה קפלינסקי: "הניסיון להעביר את המשק לגז טבעי מבורך, אך לא נכון לשוק המלט. בתהליך ייצור המלט הדלק מתערבב בחומר הגלם שלנו ולכן לא סתם בעולם בתעשיית המלט בעולם לא משתמשים בגז".
 
ראש אגף התקציבים השיב: "הכי קל לא להעלות מיסים. אין ספק שהמיסים שמובאים בצו נכון להעלות אותם ולא עולים עד לרמה הכלכלית שצריכים להעלות אותם. לגבי הבלו על הפחם, המס הזה הוא הכי סביבתי שיכול להיות. הפחם צריך לשלם את העלות הסביבתית שלו והיא עלות קשה לכולנו".
 
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "כולנו תומכים במעבר לגז. הממשלה מציעה שהוא יהיה 17 ₪ לטון וב- 2024 יעלה ל- 100 ₪ וב- 2025 ל- 200 ₪ ואח"כ יותר וזה מנוגד למטרה המוצהרת בנושא איכות הסביבה. אני מציע שמ- 2026 זה לא יעלה עוד. לגבי נושא הדלק וההישבון, שזה יקודם ברגע שתהיה אפשרות לעבור לגז, שאז יעלו את המיסוי על הדלקים. לגבי הפטקוק והפחם, אני צריך לדבר עם שר האוצר. הפטקוק סוגר את מפעל הרטוב. זו החלטה, אבל אבקש ששר האוצר יעמוד מאחורי ההחלטה הזו. גם נושא הפחם המשמעות שעומדים מול אזרחי המדינה ואומרים השימוש בפחם יישאר אותו דבר אך תשלמו יותר. לא אתן את ידי לפטקוק, כי אצלי עובד שיהיה בבית זה פיקוח נפש".

הרשם עכשיו לניוזלטרים של רכב ותחבורה: 
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס


רכב ותחבורה
 מירב דסקלו הפקות בע"מ

מערכת: rechev@taler.co.il
מודעות: anat@taler.co.il
טלפון: 03-6839666


 
 
 
מבזק  חדשות
 
 
קישורים ממומנים

טרייד אין 
טרייד מוביל מכונית
מהיבואן לצרכן

 
www.trademobile.co.il


דיגום כלי רכב
דיגום והתקנת מערכות הידראוליות לצורך הרמה
www.npt.co.il



ספר דיגיטלי, מגזין דיגיטלי,
קטלוג דיגיטלי, חוברת דיגיטלית

דיגיטלר
המרת חוברות לתצורה דיגיטלית
http://www.digitaler.co.il
 
[חזור למעלה]        [הוספה למועדפים]        [מפת האתר]        [יצירת קשר]        [קישורים]
 
 
     
לייבסיטי - בניית אתרים